|
|
صفحة: 232
מתוך רצון לפתור את המשבר בסוגיית הגיור ולמנוע קרע בין ישראל ליהודי התפוצות החליטה ממשלת ישראל ביוני 1997 למנות ועדה שתגבש המלצות לפתרון הסוגיה . לראש הוועדה התמנה פרופ' יעקב נאמן , והיא כללה מלבד רבנים אורתודוקסים גם רבנים רפורמים ורבנים קונסרבטיבים . המסקנה העיקרית של הוועדה הייתה , שענייני המעמד האישי במדינת ישראל ימשיכו להיקבע בהתאם לפרשנות ההלכתית שהייתה מקובלת לאורך הדורות . הוועדה גם הצליחה לגבש נוסחת פשרה , לפיה יוקם מכון משותף ללימודי יהדות , שיהיו בו נציגים אורתודוקסים , רפורמים וקונסרבטיבים הן בהנהלה והן בצוות ההוראה , אבל הגיור עצמו ייעשה רק על ידי בית דין אורתודוקסי . כשהוגש דו"ח הוועדה לחתימת הרב הראשי לישראל דאז , הרב ישראל מאיר לאו , הוא סירב לאשר את ההסכם , ואמר שהרבנות בוחנת כל גיור לגופו ואת תעודת הגיור היא מעניקה למתגייר עצמו ולא לבית-הספר שבו למד . בתגובה שפרסמה הרבנות היא הבהירה , שלמרות דעתה הברורה , כי אין לשתף פעולה עם מי שאינו מקבל על עצמו תורה מן השמיים , היא החליטה לדון בנושא הגיור , משום שלנגד עיניה עומדת הבעיה הקשה והחמורה של משפחות מעורבות שהגיעו לישראל לאחר ניתוק של עשרות שנים ממקורות היהדות . עם זאת , חזרה הרבנות על התנגדותה להקים מוסד משותף לגיור . גם נציגי הרפורמים והקונסרבטיבים לא חתמו על ההסכם , שכן בסופו של תהליך הלימוד הוא הותיר את סמכות הגיור בידי בית דין אורתודוקסי בלבד . החרדים שללו מכל וכל את שיתוף הפעולה עם הרפורמים והקונסרבטיבים ודחו את המלצות הוועדה . לעומת זאת , הכנסת אישרה את ההמלצות כמקשה אחת , והיועץ המשפטי לממשלה אף החל בניסוח חוק גיור אחיד . אולם הבחירות לכנסת ה15- בשנת 1999 קטעו את המהלך , והוא הוקפא . הנושא התעורר מחדש עם פסיקת בג"צ בפברואר , 2002 לפיה גיור רפורמי או קונסרבטיבי יוכר לצורך הרישום בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין , בין שהגיור נעשה בחו"ל ובין שנעשה במדינת ישראל ( ראו " מן המשפט" עמ' . ( 235-234 פסיקה זו אישרה פסיקה דומה של בית המשפט המחוזי בירושלים משנת , 1998 שהורה לרשום 23 גרים רפורמים וקונסרבטיבים כיהודים . למרות שהשופטים הדגישו , כי הרישום עלידי הפקיד אינו מהווה ראיה ליהדותו של האדם , לא לצורך חוק השבות ולא לענייני נישואין וגירושין , אלא מדובר ברישום מנהלי בלבד , הוא נתפס בעיני הרפורמים והקונסרבטיבים כנקודת מפנה . לעומתם , ראה הציבור הדתי האורתודוקסי בפסק הדין הכרעה המסכנת את שלמות העם וניסיון נוסף מצד בג"צ להכריע בנושאים הנתונים במחלוקת ציבורית . 1 המכון המשותף ללימודי יהדות הוקם במסגרת בית " מורשה" בירושלים . בראש המכון עומד פרופ' בנימין איש שלום , המזוהה עם הציבור הדתי-לאומי , ונציגי התנועות הרפורמית הקונסרבטיבית שותפים בהנהלת המכון . תוכנית הלימודים כוללת תורה שבכתב ותורה שבעל-פה , הלכה ומצוות , מנהגים ומחשבת ישראל ועיקרי אמונה וכן היסטוריה יהודית ותולדות המאבק להקמת מדינת ישראל . התוכנית נמשכת שנה ומותאמת לכל תלמיד באופן אישי . בסוף השנה התלמיד מחליט אם ברצונו לעבור גיור .
|
|