|
|
صفحة: 132
הדיון בשאלת החוקה התעורר מחדש בקיץ , 1987 כשקבוצה של משפטנים מאוניברסיטת תל-אביב , בראשות פרופ' אוריאל רייכמן , פרסמו הצעה לחוקה . חברי הקבוצה הקימו ועד למען חוקה ופתחו במסע ציבורי שכלל חוגי בית , פרסומים , עצרות עם , ראיונות ומגעים עם פוליטיקאים ואנשי ציבור . לדבריהם , המניעים לפעילותם היו דאגה כנה לדמותו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ורצון לעגן את זכויות האדם באמצעות חוקה . הצעתם עוררה תגובות מגוונות : חוגים ליברליים טענו , שאין בחוקה די כדי למנוע אפליה של המיעוט הערבי , ואילו חוגים דתיים ראו בה סכנה לייחודה של מדינת ישראל כמדינה יהודית . במיוחד הם התנגדו לסעיף , 22 שעסק בחופש הדת והמצפון . מתוך הצעת החוקה למדינת ישראל * א . עיקרים ... מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ומושתתת על זכותו , מעולם ועד עולם , לחיי ריבונות בארץ ישראל … כבוד האדם , חירותו ושוויון אזרחי ומדיני מלא לכל האזרחים , בלי הבדל מוצא , דת , גזע , מין ולאום , הם בבסיס הוויתה של מדינת ישראל . מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית . מקור סמכות השלטון הוא רצון האזרחים הבא לידי ביטוי בבחירות חפשיות ובמשאל עם … חופש הדת והמצפון . 22 א ) כל אדם זכאי לחופש הדת והמצפון . ב ) לא יפגע חופש העיסוק של אדם בשל שמירה על מצוות דתו . ג ) לא ישללו זכויות לא יוטלו חובות ולא ייכפו איסורים על אדם מטעמי דת . ד ) אין באמור בסעיף זה כדי : . 1 למנוע את תמיכת המדינה או רשויות ציבוריות במוסדות דת או בהענקת שירותים דתיים או בחינוך דתי והכל על בסיס השיוויון . . 2 למנוע הכרה בנישואין ובגירושין דתיים לפי בחירת הצדדים או לפגוע בהוראת חוק לפיה בחירתו של אדם בנישואין דתיים כלשהם מכפיפה אותו לדיני הגירושין של אותה דת . . 4 [ ... ] לפגוע בהתחשבות באינטרסים של ציבור דתי ובצרכיו של ציבור כזה לשמירת אורח חייו או לקיום מצוות דתו והכל על בסיס שיוויון ואיזון אינטרסים ראוי עם צרכי שאר הציבור . . 5 לפגוע בהוראות הנוגעות לכשרות המזון בצבא ובמוסדות הציבור . * ההצעה מופיעה אצל אהרון קירשנבאום , "תורה ומדינה : בעניין מקומן של הדת , היהדות והציונות בחוקה המוצעת , " עיוני משפט כרך ט"ו , עמ' , 82-63 שם , עמ' . 64-63
|
|