|
|
صفحة: 130
מבוא : החוק והמשפט כאמצעים במאבק על דמותה של המדינה במדינה דמוקרטית יש לחוק ולמשפט כוח רב בעיצוב דמותה של החברה . תחומים אלה מהווים , לא אחת , מקור לחילוקי דעות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ובין המפלגות השונות המייצגות אותן . מצד אחד , יש קבוצות ומפלגות השואפות לכך שחוקי המדינה ומוסדותיה יבטאו באופן המרבי את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית , שהיא , לפי תפיסתן , מדינה שלדת היהודית יש בה מקום מרכזי . תפיסה זו מעוגנת בראיית ההלכה היהודית כמערכת משפטית כוללת , המקיפה את כל הצדדים האנושיים , החברתיים והפוליטיים , ואיננה מצטמצמת לתחום הפרט . הקבוצות והמפלגות שזו תפיסת עולמן , פועלות בכנסת למען חקיקה דתית ושואפות להפוך את המשפט העברי לגורם שיהווה את התשתית לחוקי הכנסת ואת הבסיס שעליו יתבססו השופטים בבואם לפסוק דין . כמו כן , הן רואות במעמדם הממלכתי של מוסדות הדת - כלומר , בעובדה שסמכויותיהם והרכבם נקבעים בחקיקה על-ידי הכנסת ותקציבם ממומן מקופת המדינה , ביטוי לזיקה בין הדת היהודית למדינה . מן הצד האחר , יש קבוצות ומפלגות השואפות להדגיש כמה שיותר את דמותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ליברלית , שהיא , לפי תפיסתן , מדינה שבה יש שמירה מרבית על זכויות הפרט . חוגים אלה סבורים , כי גם אם ישראל היא מדינת לאום המקדמת את התרבות הלאומית היהודית , עליה לדאוג שלא תהיה פגיעה בזכויות של בני דתות אחרות ועליה להישאר ניטראלית בתחום הדתי . לכן הם תומכים בהפרדה בין דת למדינה , בזיקה של מערכת המשפט לעקרונות אוניברסאליים ובצמצום סמכויותיהם של מוסדות הדת . לפי דעתם , כל העקרונות הללו צריכים לבוא לידי ביטוי בחוקה , שכן רק היא יכולה להבטיח את דמותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית . מבחינתם , חוקי היסוד החדשים שהתקבלו בשנת - 1992 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק - היו צעד ראשון לקראת " מהפכה חוקתית . " הפער ההולך וגדל בין העמדות הללו מביא עמו יוזמות שונות , שמטרתן עיגון חוקתי של ההסדרים בסוגיות דת ומדינה מתוך הסכמה . רבים בחברה הישראלית חשים , כי כיום , יותר מתמיד , יש חשיבות רבה בכינון חוקה שתשקף את המכנה הערכי המשותף לכל גווני החברה הישראלית .
|
|