|
|
صفحة: 103
4 . 9 . 2 מצבי קיטעון ורוויה בטרנזיסטור עד כה ניתחנו את פעולת הטרנזיסטור במצב פעיל . כדי להבין את פעולת הטרנזיסטור כמתג , נבחן מה קורה כאשר הוא יוצא מהאזור הפעיל . לשם כך נשוב ונתבונן באיור . 4 . 13 נקודת העבודה המתוארת באיור נמצאת בלב האזור הפעיל . בהתאם , הגבר הזרם הישר הוא כ . 50- עתה , נניח שמגדילים את מתח ספק הבסיס , . VBB זרם הבסיס יגדל , ונקודת העבודה תנוע שמאלה על-גבי קו העבודה . נניח גם שזרם הבסיס יגדל ל . 0 . 4 mA- זרם הקולט יגדל לסביבות , 20 mA ומתח הקולט יהיה נמוך מ . 1 V- הגדלה נוספת של זרם הבסיס לא תביא להגדלה ניכרת בזרם הקולט , ומתח הקולט רק יקטן עוד יותר . נקודת העבודה נמצאת באיזור המקווקו שליד הציר האנכי , ציר הזרם . זהו אזור הרוויה . בהמשך נסביר מה קורה בטרנזיסטור באזור הרוויה . לחילופין , הקטנת זרם הבסיס תביא לנדידת נקודת העבודה ימינה , על-גבי קו העבודה . כאשר זרם הבסיס יתאפס , מתח הקולט יתקרב למתח הספק , , 24 V ונקודת העבודה תימצא באזור הקיטעון – האזור המקווקו הסמוך לציר האופקי , ציר המתח . בהמשך נסביר מה קורה בטרנזיסטור באזור הקיטעון . בפעולתו כמתג , הטרנזיסטור עובד בין מצבי קיטעון למצבי רוויה , ובכך הוא קרוב מאוד למצבי המתג המכני , כפי שנראה להלן . כאמור , עקרון הפעולה של המתג החשמלי מבוסס על מגע חשמלי-מכני בין הדקי המתג , כאשר בהדק השלישי מופעל לחץ מכני באמצעות קפיץ , או בצורה אחרת , למשל , באמצעות ממסר . להלן נראה שטרנזיסטור יכול לשמש תחליף טוב מאוד למתג חשמלי . דהיינו , טרנזיסטור יכול לאפשר לעומס המחובר אליו להיות באחד משני מצבים : א . העומס מנותק – זורם בו זרם אפסי ( לא ממש אפס . ( ב . העומס מחובר – ( כמעט ) מלוא מתח הספק נופל על העומס , ולפיכך זורם בו זרם מרבי .
|
|