|
|
صفحة: 40
פעם היתה במחוז גונדר בצרת קשה . גשם לא ירד , טף ( סוג של חטה ) לא איך ישיג אכל לו ולבני חם ן עשב , חשב וחשב עד שצץ במחו רעיון . קרא אבא - גברהנא לבנו ואמר לו : " לך אל המלך היושב באדיס - אבבה וספר לו שאביך , אבא - גברהנא , מת , ואינך יכול להשיג קמח בדי להכין סעודת תסבר ( אזברה ) 1 המלך בודאי יעזר לך . עשה הבן בדברי אביו . המלך הצטער מאוד לשמע על מותו של החכם אבא - גברהנא וצוה לתת לבנו שק מלא טף , בדי שיוכל לערך לכבוד אביו את סעודת התסבר . עבר זמן , שק הטף התרוקן , והבצרת עדין לא הסתימה . " מה אעשה עכשו ? " שאל אבא - גברהנא את עצמו . הוא ישב וחשב , חשב וחשב - עד שצץ במחו עוד רעיון . הפעם יצא בעצמו לאדיס - אבבה . הוא נכנס לגן הארמון ובקש שימסרו למלך , שאבא - גברהנא נמצא בגן ומבקש להפגש עמו . צוה המלך להזמין את אבא - גברהנא להכנס פנימה ושאל אותו : " האם אינך מת ? הרי שלחתי שק טף לסעודת התסבר שערכו לכבודךן " " בן , אדוני המלך , " השיב אבא - גברהנא , " הייתי מת , הגעתי לשמים , ואפלו נשלחתי לגן עדן . אבל שם , בגן עדן , הרגשתי געגועים לסעודות הטובות שמגישים באן , בגן הארמון , והחלטתי לחזר . " המלך צחק והזמין את אבא - גברהנא לסעד עמו בגנו . הוא גם צוה לשלח אתו לגונדר שני שקים מלאים בטף .
|
|