|
|
صفحة: 32
האמין האבר לנמר / פתח את השק , רוקן אותו מהטף שהיה בו ואמר : " אתה יכול להכנס . " באשר חלפה הסבנה , פתח האבר את השק הקשור ושחרר את הנמר . יצא הנמר מהשק והאבר התחיל לאסף את הטף בדי להחזיר אותו לתוך השק . פתאום שמע האבר קול נהימה מאחור . הוא הסתובב וראה את הנמר מתבונן לטרף אותו . הרים האבר את קולו ואמר : " אתה לא יכול לטרף אותי ? אני הרי הצלתי אותך מן הצידים , ואתה נשבעת לי שלעולם לא תפגע בין " ענה הנמר : " הטבע שלי הוא לטרף / לכן לא היית צריך להאמין ליי " התוכחו האבר והנמר שעה ארבה , ובסוף החליטו ללכת לבית המשפט . השופטים בבית המשפט הקשיבו לספורים של האבר ושל הנמר . הם התיעצו ביניהם , ואחר בך אמרו : " הטבע של הנמר הוא לטרף . בני האדם צריכים להזהר מן הנמר ולשמר על עצמם מפניו . על כן אתה , האבר / לא היית צריך להאמין לשבועה של הנמר . " האנשים שישבו בבית המשפט רחמו על האבר הטוב , אבל ישבו בשקט ולא אמרו דבר . רק טוטית אחת ( קופה קטנה וחכמה ) אמיצה , שישבה
|
|