|
|
صفحة: 71
4 בפס' לד התורה מנמקת את האיסור להונות את הגר - אפילו לא להציק לו בדיבור - "כי גרים הייתם בארץ מצרים . " קרא את פירוש רש"י לפס' לד , וכתוב בעקבות הפירוש - "מום שבך אל תאמר לחברך : " מום = ) פגם ) שבך - מהו המום , הפגם , בעם ישראל ? היעזר בפס' לד אחרי הטעם זקף קטון . –––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– " אל תאמר לחברך" - אל תזכיר לחברך את הפגם שבו . למי הכוונה במילה "חברך" בפס' לד ? ––––––––––––––––––– פס' לד מסתיים במילים - "אני ד' אלוקיכם . " כתוב על-פי רש"י : למה נאמר בפסוק "אלוקיכם" בלשון רבים - ולא "אלוקיך" בלשון יחיד ? –––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– 5 ב36- מקומות התורה הזהירה אותנו על היחס לגר - גם כמצוות עשה - "ואהבת לו כמוך" וגם כמצוות לא תעשה - "לא תונו אותו . " שום מצווה אחרת בתורה לא חוזרת פעמים רבות כל כך - לא המצווה לעבוד את ד' ולא האיסור על עבודת אלילים , לא המצווה לשמור שבת ולא מצוות ברית מילה . למה התורה מזהירה אותנו פעמים רבות כל כך בעניין היחס אל הגר ? סכמו את תשובותיכם : ––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– 6 לסיכום - קרא : " כי גרים הייתם בארץ מצרים" - ושם הונו , רימו , אתכם ועינו אתכם , ביטלו את חירותכם ושיעבדו אתכם בעבודה קשה מנשוא . ולכן אתם מבינים יותר מכל עם אחר את צערו של הגר , כמו שכתוב בספר שמות ( פרק כג פס' ט ) "ואתם ידעתם את נפש הגר . " ולכן אתם באופן מיוחד חייבים להתייחס אל הגר ביושר , בצדק ובאהבה . על-פי מנחם בולה , פירוש לספר ויקרא , מהדורת דעת מקרא , חלק שני עמ' פד
|
|