|
|
صفحة: 30
3 רמב"ן - רבנו משה בן נחמן - מסביר את חומרת האיסור להלין שכר בפרקנו : " לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר" ( פרק יט פס' יג : ( הכוונה … שתפרענו = ) תפרע , תשלם , שכרו ) ביומו , שאם לא תפרענו בצאתו ממלאכתו מיד [ בסיום עבודתו , [ הנה ילך לביתו ויישאר שכרו אתך עד בוקר - וימות הוא ברעב בלילה … רמב"ן בפירושו לדברים פרק כד פס' טו לפי פירוש רמב"ן - האם האיסור להלין שכר קשור רק לדיני ממונות או גם לדיני נפשות ? ––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– נמק תשובתך : ––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– …" ואליו = ) אל שכרו ) הוא נשא את נפשו " … ( דברים פרק כד פס' טו : ( מכאן למדו חז"ל , שהאיסור על הלנת שכר שווה בחומרתו לדיני נפשות : " שכל הכובש = ) המחזיק ומעכב ) שכר שכיר , כאילו נוטל נפשו ממנו " . תלמוד בבלי , מסכת בבא מציעא , דף קיב עמ' א דיון עם המורה על רמב"ן - בעמ' 13 מורה • על המושגים עושק וגזל מעירה פרופ' נחמה ליבוביץ : "אמנם המושגים האלה מופיעים לפעמים בהוראה כללית רחבה של השתלטות אדם על ממונו , כוחו וזמנו של חברו בכל הדרכים האפשריות , אבל לפעמים הם באים בהוראה ספציפית , ובייחוד במקומנו , שבו שניהם מופיעים זה בצד זה , באותו פסוק ... וכמה דקדקו חז"ל באיסור זה עד שעברה עליו נראתה להם כחמורה ביותר , כראויה להיענש בעונשים החמורים ביותר" ( נחמה ליבוביץ , שם , עמ' . ( 237 • לא תלין : מבחינה לשונית נושא האיסור על-פי רש"י אינו המעביד - אלא "פעולת השכיר , " התשלום המגיע לו . לפי רש"י , הפועל "תלין" אינו עתיד נוכח בניין הפעיל ( לא : אתה לא תלין , ( אלא עתיד נסתרת בניין קל ( היא לא תלין : ( פעולת השכיר , עבודת השכיר , השכר המגיע לו , לא יושהו עד הבוקר . ועל סמך המילים "עד בוקר" מפרש רש"י כי האיסור בפסוק נוגע לשכיר יום ולא לשכיר לילה . שכיר יום מסיים את מלאכתו עם ערב , ועל כן אסור להלין את שכרו עד למחרת בבוקר , ויש לשלמו בתוך 12 שעות משעת סיום העבודה . ואילו השכיר הנזכר בספר דברים ( כד , טו ) - "ולא תבוא עליו השמש" - הוא , לפי רש"י , שכיר לילה , שיום עבודתו מסתיים בבוקר , וגם את שכרו יש לשלם בתוך 12 שעות משעת סיום העבודה , עד שקיעת החמה . רמב"ן , בפירושו לפסוק בספר דברים ( כד , טו , ( נוקט גישה שונה , ואינו מבחין בין שכיר יום לשכיר לילה . לשיטתו , נלמדים מן הפסוק שבפרקנו דיני כל השכירים , והפסוק בספר דברים בא להרחיב ולנמק את הנאמר בפסוקנו . רוב האנשים עובדים ביום ( ולא בלילה , ( והרי "דרך הכתובים לדבר בהווה , והמנהג לשכור הפועל ביום אחד ולערב הוא יוצא טרם בוא השמש , ויצווה הכתוב לפרעו ביומו , בהשלים מלאכתו מיד ... ילמד אותנו בכאן כי מה שאמר בתורה 'לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר' - הכוונה בו שתפרענו ביומו , שאם לא תפרענו בצאתו ממלאכתו מיד , הנה ילך לביתו ויישאר שכרו אתך עד הבוקר , וימות הוא ברעב בלילה " ... פעילות הרשות מבוססת על פירוש זה של רמב"ן .
|
|