|
|
صفحة: 204
urn המהלך בקבוצות ה התן / חות ^ התלמידים יעיינו בדפי המידע , וידונו באפשרויות ליישם אותו בעבודותיהם : דוגמאות לדפי מידע במקצועות שונים קבוצת ספרות : חקר בספרות יכול לעסוק בבעיות תיאורטיות , או בסוגיות ספציפיות הקשורות ליצירות וליוצרים . החוקר צריך להחליט על מספר מוגדר של יצירות לדיון . . 1 בעיות תיאורטיות : מאפייניו של ז'אנר , אמצעי עיצוב ספרותי , מאפיינים תקופתיים , תהליכי יצירה . נושאים אלה נחקרים על פי יצירות מסוימות של יוצר אחד , או של כמה יוצרים . . 2 סוגיות נושאיות : עיון בנושאים מסוימים בראי הספרות הנחקרת . לדוגמה , גלגולו של סיפור העקדה בשירה העברית החדשה , הקול הנשי בשירי דליה רביקוביץ , ההתבגרות בראי יצירתו של גרוסמן , תשתיות מן המקורות בשירתו של עמיחי , מאפיינים פוסטמודרניים ביצירת קסטל בלום . . 3 חקר בץ תחומי : שילוב בין עיון ביצירה ספרותית לבין עיון בתחום נוסף . לדוגמה , ספרות ופסיכולוגיה - מהות החלום מבחינה פסיכולוגית והתפקיד שממלאים חלומות ביצירה מסוימת או ביצירותיו של סופר מסוים ; ספרות והיסטוריה - מבןה ( fiction ) ועובדה ( non-fiction ) ברומן היסטורי מסוים ; ספרות וקולנוע או תיאטרון - עיון בעיבודה של יצירה ספרותית למדיום האחר , והמעבר בין מדיום אחד לאחר ( מספר לסרט קולנוע , לפי העיבוד הקולנועי של "מר מאני" ל א . ב . יהושע ;( ספרות ומוסיקה - לחנים כאינטרפטציה ( פרשנות ) לשירה ( רחל , לאה גולדברג או יונה וולך . ( . 4 איסוף הנתונים : באיסוף הנתונים מהטקסט וממקורות המידע יש לשמור על הזיקה להיבט הנחקר . החוקר צריך לשאול את עצמו : מאיזה היבט אני עוסק בנושא - אסתטי ? חברתי ? רעיוני ? היסטורי ? לשוני ? בהתאם לכך עליו לאסוף את הנתונים הרלבנטיים ממקורות המידע . . 5 שאלות שכדאי להפנות לחוקר בספרות : מה הפירוש של "לחקור בספרות ? " איך מתבטא שלב איסוף הנתונים ? עד כמה תלויים במחקרים קודמים ? אילו מושגים בסיסיים צריך תלמיד לדעת / לרענן בבואו לחקור בספרות ? לאילו סוגים של הכללות אפשר / צריך להגיע ? מה מאפיין את עבודתו של חוקר הספרות ? האם יש גם עבודת שדה הספרות ? קבוצת לשון : מה יש כבר לחקור בלשון ? כללים ? יוצאים מהכלל !? מה אפשר עוד לגלות על לשון עשויה וגמורה ? הרי היא כבר נקבעה מזמן - מה יש כבר לחדש בקשר אליה ? הלא החוקים כבר כתובים ! רק מי שמצוי בעולם הלשון , יודע שתחום זה אכן טומן בחובו סודות מרתקים . חוקיות , ולא חוקים ! חוקיות שאינה נקבעת מכוח קביעות של "שוטרי לשון , " אלא מכוח השימוש הטבעי של דוברי הלשון . מתברר שאפילו שגיאות נעשות מתוך חוקיות מסוימת ... חוקרי הלשון מתחקים בהשתאות אחר אותה חוקיות , ומנסים לחשוף אותה . הם מגלים את המערכת הלשונית . איך הם עושים זאת ?
|
|