|
|
صفحة: 192
ת : ציונים בתעודה , השתתפות בחוגים ייחודיים , מבחן ... ת : יש לי רעיון . נוכל להשתמש במבחני ה"מתכונת" של 5 יחידות במתמטיקה , ולבחון את התלמידים העולים בעזרתם ! נבחן אותם רק על הפרקים שכולם כבר למדו . זה יהיה מבחן אובייקטיבי . מ : אכן יש כאן רעיון ליצור מבחן תקף ומהימן . אבל עדיין נותרה השאלה : את מי נדגוםל מיעוט המשתתפים עלול להשפיע על הממוצע . שאלה נכבדה כמו זו שהצבנו כאן ( זוכרים ? " כל התלמידים העולים מרוסיה מצטיינים במתמטיקה" כלומר , האם יש קשר בין המוצא לבין הצטיינות במתמטיקה (? מצריכה כמות רבה יותר של נבדקים . למשל , מול כל שלושה עולים , צריך לבדוק גם שלושה ותיקים , שנבחרו באופן אקראי . כך נגדיל , אמנם , את הכמות , אך נשפר את איכות התוצאות . מכאן : במחקר כמותי יש חשיבות לכמות הנבדקים . נחזור לשאלה , ונשכתב אותה : "עד כמה עומדת ההכללה 'רוב התלמידים ממוצא רוסי מצטיינים במתמטיקה' במבחן המציאות " ? התכנון צריך לכלול : הגדרת התחום המתמטי שייבדק , הגדרת הצטיינות , חיבור או בחירה של מבחן אובייקטיבי לכל התלמידים העולים שבמדגם ולמספר דומה של תלמידים ותיקים , בשני בתי הספר . על הנתונים שייאספו יבוצעו חישובים סטטיסטיים שונים . התוצאות יושוו לתוצאות המשוערות שהועלו על סמך התיאוריה האינטואיטיבית . אם יש התאמה בין התוצאות המשוערות לבין התוצאות המתקבלות , התיאוריה תקבל חיזוק . אם אין התאמה , התיאוריה לקויה או לא מיושמת כהלכה . גם אם כך יקרה , נלמד על הקשר בין שני המשתנים שהצבנו . מכל מקום - יש לשאול שאלה חשובה לא פחות : כמה שלילות דרושות כדי להפריד אי * הטענה מכל וכל ?
|
|