|
|
صفحة: 70
הצעה להעת תמוש כיתה מיומנה ו 11 ל משה אני ששה זאת כך : א 1 ספת את החומר הכתוב ( לא ש 1 כחת לבקש שיכתבו שם ותאריך , (! ממהרת איתו הביתה , ויושבת לקרוא בסקרנות רכה מה יש לתלמידים שלי לומר ... אחרי עיון קל של התרשמות כללית , אני לוקחת דף חלק וגדול ועיפרון ( עיפרון , לא עט , ( ומתחילה לעבוד : בתוך הטקסטים של התלמידים אני מקיפה במעגלים אח הדברים שאני םעונ"נח לצטט בכיתה . ולעצמי , על הדף הנחל , אני ממיינת אותם על פי האופן שארצה להצינם בפני הכיתה . בדף שלי מתחילה להצטייר ה '' תםונה : " אני רושמת בו הכללות , ציטוטים ( בשם אומרם , אם החומר אינו אישי מדי , ( ולפעמים אני נם עוסקת בסטטיסטיקה כיתתית : מונה כמה אמרו כך וכמה אחרת . עם הדף הזה אניע לשיעור הבא , ואשחף את תלמידי במידע שהתקבל . "תכן שהם יתפלאו על כך שאין ציונים , אין תיקונים , אין הערות בגוף הטקסט . נכון . מאוכזבים ? חשים הקלה ? אני משתפת אותם בכך שתמונת הכיתה מאפשרת להציץ באופן מאורגן בכתיבתם של אחרים , ומספקת את סקרנותו הטבעית של מי ששואל "ואיך זה אצל אחרים ? האם אצל מלם זה כך . " ? בדרך זו נפתח פתח לדיון וללימוד על הממצאים החמים והשונים ועל מה שטמון בהם : עמדות מגוונות , אמונות רווחות , דרכי חשיבה , טון . התנסחויות מעניינות ועוד . הקשב הצפוי הוא מקסימלי , כי כולם התנסו , כי דנים בטקסטים רלוונטיים , כי אין כאן צודקים וטועים .
|
|