|
|
صفحة: 17
יחידה 1 : דרישות העבודה העיונית בפתח היחידה " כתיבה עיונית עמר היא ... סיוט . זוהי כתיבה יבשה . אין לכותב אפשרות לבטא אח היצירתיות שם . הכל אובייקטיבי , קר ומנוכר . מניסיונות קודמים אני זוכרת שעות של קריאה וסיכום , וכסוף צריך להכניס את הכל בתוך סעיפים , לתבנית קשוחה של מבוא ודיון ומסקנות . מעניין , שרוב ההערות שקיבלתי מהמרצים באוניברסיטה התייחסו דווקא לעניינים שוליים כמו צורת הרישום כהערות השוליים והביבליוגרפיה , ולפעמים הוסיפו נם תיקוני ניסוח ופיסוק " ... כך כותבת מורה שהשתלמה בקורס להנחיית כתיבה עיונית : האומנם ? נכון , הכתיבה העיונית נעשית פעמים רבות בלחץ של זמן . היא מכוונת לנמען שופט ומעריך , היא מחויכת למשלב לשוני פורמלי ( אין כותבים אותה בשפה " טבעית , ( " היא כרוכה בקריאה מרובה ובהתמצאות בספרייה , והיא מחייכת היכרות עם טכנולוגיות מתקדמות . צריך להקפיד על לשון וסגנון - ניסוח , פיסוק ואיות - צריך גם להפגין ידע , דיוק ומהימנות , ההיקף צריך להיות סביר , יש להקפיד על תוכן עניינים בעל מבנה הגיוני , שיתאים באופן עקבי ומדויק לגוף הטקסט , וצריך לעצב את הגרסה הסופית של העבודה בפורמאט המקובל . ולבסוף , צריך גם להגיה , לכרוך , ו ... להגיש . לכל אלה יש להוסיף לעתים את ה"פחד מן הנייר , " את הזיכרונות הבולמים מן העבר ואת החששות מעבודה עם מחשב . כל כותב וניסיונו האישי המצטבר , לטוב ולרע . אכן , מלאכה מורכבת ביותר . יחידה זו מטרתה לסייע למורה / המנחה להתמודד עם הקשיים , ואולי אף לראות אותם באור שונה . ראשית , עיון מדוקדק בדרישות שהוצגו כאן מעלה , שלא כולן מציבות מכשול כה מאיים בפני הכותב , ואולי להפך . חלק מאותם מאפיינים נוקשים של כתיבת עבודה עשויים דווקא לעזור לחוקר הכותכ ולהקל את כובד הנטל . כדאי לזכור ששיטות המחקר , הסגנון , העיצוב , האזכור הביבליוגרפי - כל אלה חוסכים מן הכותב התלבטויות מיותרות , ועדיין משאירים לו מרחב בחירה אישי לא מבוטל , בתנאי שיקפיד על עקביות . הטבלה שבהמשך ( עמוד ( 18 מסיי עת למפות את מצבו של כל מורה / מנחה ביחס לדרישות הללו . המטרה היא לסכם את ניסיונו הקודם ואת היכרותו של כל מורה עם הכתיבה העיונית ועם דרישותיה .
|
|