|
|
صفحة: 212
הקהילה בבבל - המוסדות והיצירה הרוחנית ראש הגולה - המנהיג של יהודי בבל המנהיג של היהודים בבבל נקרא "ראש הגולה . "' הוא היה נציגם של היהודים לפני השלטונות . לפי המסורת היהודית היה ראש הגולה משושלת בית דויד . בזכות הייחוס הזה הוא זכה לכבוד ולהערצה של העם ושל החכמים גם בבבל וגם בארץ ישראל . מעמדו היה דומה למעמד הנשיא בארץ ישראל בתקופה שלאחר מרד בר-כוכבא . השלטונות בבבל הכירו במעמדו של ראש הגולה והעניקו לו סמכויות בתחומי הכלכלה והמסחר ואף בתחומי משפט אחדים . הוא היה יכול להעניש רמאים בשוק ואף להטיל עונשי מאסר . לראש הגולה הייתה מעין חצר מלכות ובה היו עוזרים ופקידים . הוא קיים בחצרו בית דין והייתה בידיו הסמכות לאשר או לפסול מינויים של דיינים לבית הדין ( את הדיינים מינו החכמים בבבל . ( גם ההנהגה בארץ ישראל התייחסה אל ראש הגולה כאל סמכות מרכזית בכל מה שהיה קשור לסדרי החיים של היהודים בבבל . הודעות , הלכות והחלטות שנעשו בארץ ישראל נשלחו לידיו של ראש הגולה , והוא היה מפיץ אותן בין היהודים . לאחר שבית המקדש השני חרב ומוסדות ההנהגה עברו מירושלים ליבנה ואחר כך לגליל , היה חשש שארץ ישראל תפסיק להיות המרכז של העם היהודי . ואולם היישוב הצליח להתאושש ובמרכז בגליל התקיימה פעילות רוחנית חשובה מאוד . בשיאה של הפעילות הזאת ערך רבי יהודה הנשיא את המשנה וחתם אותה בשנת 200 לספירה ( קראו בעמודים . ( 208-207 ובכל זאת סופה של תקופת המשנה היה גם תחילת הסוף של ארץ ישראל כמרכז לעם היהודי . המשברים באימפריה הרומית הביאו גל חדש של מהגרים מארץ ישראל לבבל , והקהילה בבבל התגבשה ופרחה . פ" ק זמן . 1 מרוע בחרו היהודים לעכור מארץ ישראל לבבל בעת צרה ? מה היה יחס השלטונות אל היהודים בבבל ?
|
|