|
|
صفحة: 191
רבן גמליאל קובע מנהגים חדשים רבן גמליאל היה בן למשפחה מכובדת ועשירה . הוא ירש את מקומו של ריב " ז והמשיך את פעילותו . רבן גמליאל בא ליבנה כחמש-עשרה שנים לאחר סיום המרד , וחכמי בית המדרש ביבנה מינו אותו לנשיא בית הדין . הרומאים הכירו בנשיא כמנהיגם של היהודים וכנציגם לפני השלטונות , וייתכן אפילו שהם עצמם מינו אותו לעמוד מטעמם בראש העם . הוא היה נשיא בית הדין במשך כעשרים שנה , ובימיו התחזק המרכז הרוחני ביבנה . כיוון שבית המקדש חרב , היה צורך לקבוע סדרים חדשים לציון החגים ולעבודת ה . ' סדרים אלה נקבעו ביבנה . התפילה : התפילה בציבור הייתה נהוגה גם כאשר בית המקדש היה קיים , אבל חשיבותה הייתה משנית . העבודה המרכזית במקדש הייתה הקרבת הקורבנות . רבן גמליאל הפך את התפילה לחלק המרכזי של החיים הדתיים . הוא קבע נוסח תפילה אחיד וכך נוצרה "תפילת שמונה-עשרה " שמורכבת משמונה-עשרה ברכות . הוא גם קבע מועדים קבועים לתפילה הזאת - שלוש פעמים ביום : שחרית ( בבוקר , ( מנחה ( אחר הצהריים ) ועךבית ( בערב . ( ציון החגים : כיוון שעיקרם של כמה חגים היה קשור בבית המקדש ובעלייה לרגל אליו , היה צורך לשנות גם את הדרכים לציון החגים האלה . למשל : עיקרו של חג הפסח היה העלייה לרגל לירושלים והקרבת קורבן מיוחד - "קורבן הפסח " - בבית המקדש . לאחר חורבן בית המקדש היה חשש שחג הפסח ייעלם מהמסורת היהודית , כי לא הייתה דרך חלופית לציין אותו . בהשפעתו של רבן גמליאל הוחלט להפוך כמה ממנהגי החג המשניים למנהגים עיקריים . בזמן הקרבת קורבן הפסח היה נהוג לאכול מצות . כיוון שקורבן הפסח בוטל לאחר החורבן , הפך מנהג אכילת המצות למצווה העיקרית של החג . אמירת תודה לאלוהים על שהוציא את בני ישראל ממצרים הייתה נהוגה גם בזמן שבית המקדש היה קיים , אבל הייתה לה חשיבות משנית . רכן גמליאל קבע שטקס קריאת ההגדה וסיפור יציאת מצרים יהיו המנהגים המרכזיים . סדר הפסח שחוגגים עד היום ונוסח ההגדה של פסח גובשו למעשה בידיהם של אנשי יבנה . פי ק זמן עם אילו בעיות היה צריך להתמודד המרכז הרוחני ביבנה ? בחרו שלוש פעולות של רבן גמליאל והסבירו באמצעותן כיצד הוא תרם לאיחודו של העם לאחר חורבן בית המקדש . דף מתוך ההגדה של פסח ( מתוך הגדה שהודפסה בספרד במאה ה ( 14- בדף נראים רבן גמליאל ותלמידיו .
|
|