|
|
صفحة: 143
מעמדם של הכוהנים ה גדולים מתערער למרות חשיבותו של בית המקדש התערער מעמדם של הכוהנים הגדולים במאה ה1- לספירה . על-פי המסורת מילאו את תפקיד הכוהן הגדול בני משפחת צדוק . במשך דורות רבים עבר התפקיד מאב לבן . הכהונה הגדולה הייתה התפקיד החשוב והיוקרתי ביותר בעם היהודי . אחרי מרד המקבים עבר התפקיד ליונתן החשמונאי , ובהסכמת העם הוא עבר מאב לבן במשפחת החשמונאים . כשהעביר הורדוס את תפקיד הכוהן הגדול ממשפחת החשמונאים לתומכיו , הוא שינה את מעמדו של הכוהן הגדול . הורדוס מינה ופיטר את הכוהנים כרצונו , והעם העריך פחות את בעלי התפקיד . הנציבים ששלטו בארץ אחרי הורדוס המשיכו למנות כוהנים גדולים בעצמם . בתקופה זו נחשבו הכוהנים הגדולים בעם למשתפי פעולה עם השלטון הרומי . ואכן רובם שיתפו פעולה עם השלטונות , כי הם רצו לשמור על משרתם , אך גם משום שדאגו לבית המקדש וחששו שאם יתנגדו לשלטון הרומי , _^ ייפגע בית המקדש . שיתוף הפעולה עם הרומאים עורר התנגדות בקרב יהודים רבים . סיבה נוספת לפגיעה במעמדם של הכוהנים הגדולים הייתה התנהגותם הבלתי מוסרית . הכוהנים הגדולים לא היו ישרים ולקחו לעצמם מהמתנות ומהמזון שהיו מיועדים למעמד הכהונה כולו . מעמד "החכמים " מתחזק עם הירידה בחשיבותה ובמעמדה של הכהונה הגדולה , גברה השפעתו של מעמד "החכמים . " החכמים היו ממשיכי דרכם של הפרושים , ואילו הכוהנים הגדולים השתייכו אל הצדוקים ( על הפרושים והצדוקים ראו כעמודים . ( 83-81 החכמים טיפחו את לימוד התורה , ונחשבו בעיני רוב היהודים למפרשים המוסמכים של התורה ולמורי הדרך הנכונה . החכמים חשבו שמותר להם לדון ולפסוק אפילו בענייניהם של הכוהנים . הם רצו למלא חלק מהתפקידים של הכוהנים , כמו לימוד תורה וניהול משפטים , כי המשפטים היו מבוססים על ההלכה היהודית . החכמים ריכזו את פעילותם בבתי הכנסת ובבתי המדרש . * הם קיימו גם בית דין מיוחד . אל בית הדין היה אפשר לפנות בשאלות בקשר לקיום המצוות . החכמים דנו בשאלות . הם הסתמכו על התורה ופסקו כיצד לנהוג . מתקופתו של הורדוס התפרסמו שניים מהחכמים : הלל ושמאי . כל אחד מהם הקים בית מדרש משלו ופיתח שיטות משלו ללימוד התורה ולפרשנותה . לפי המסורת היהודית היה שמאי קפדן והחמיר בפסיקות שלו , ואילו הלל נהג בדרכי נועם , ובפסיקותיו חיפש תמיד את דרך הפשרה וההתחשבות . . 1 o תיבת הקבורה מזכירה מבנה של בית . תארו את התיבה ופרסו אילו חלקים מזכירים מבנה של בית . . 2 אילו עיטורים לא נמצאו על תיבות קבורה של יהודים ועל מטבעות שלהם ? ( היעזרו בעמודים ( . 141-140 * בתי מדרש - בתי ספר ללימוד התורה _ולפירוקה . בדרך כלל היו בתי המדרש צמודים לבתי הכנסת . תיבת קבורה מעוטרת _בירושלים נמצאו כמה אלפי תיבות קבורה ( גל _1 סקמא _1 ת ) מתקופת הבית השני . התיבות נבנו מאבן גיר ירושלמית הנוחה לעיבוד . התיבה שלפניכם נמצאה בהר הצופים בירושלים , והיא מהמאה -רו לספירה . שימו לב לעיטורים המעטרים את השקעים בתיבה . בכל שקע יש עיטור של צמרו היוצא ממרכזו של פרח פתוח .
|
|