|
|
صفحة: 56
יהודה והע ולם ההלניסט יהמלכים התלמים ששלטו בארץ ישראל העניקו לה אוטונומיה ואפשרו למוסדות הפנימיים ביהודה להמשיך ולפעול . חייהם של היהודים התרכזו סביב בית המקדש ורובם המשיכו לקיים אוךח חיים יהודי . אבל ההלניזם החל להשפיע על החברה היהודית . בתקופה התלמית היו להשפעה הזאת בעיקר סימנים חיצוניים : יהודים החלו לדבר יוונית , אימצו אוךח חיים הלניסטי ואף קראו לעצמם בשמות הלניסטיים . ההשפעה בלטה במיוחד אצל בני המעמד העליון , משום שהיו להם קשרים כלכליים עם החברה ההלניסטית שמסביבם . היהודים שאימצו את מנהגיהם של ההלניסטים כונו " מתייוונים . " אחד המתייוונים הבולטים היה יוסף בן-טוביה . בגלל רצונו העז להצליח ולמצוא חן בעיני השליטים ההלניסטיים הוא פגע לפעמים ביהודים וזלזל בחוקי התורה . אחרי מאה שנים של שלטון תלמי בארץ ישראל עברה הארץ לידי הסלווקים . הם העניקו ליהודים "כתב זכויות , " ששמר על האוטונומיה ועל חיי הדת שלהם . אבל תהליך ההתייוונות בחברה התגבר . הכוהנים הגדולים פעלו בניגוד למקובל . יסון הדיח את אחיו מתפקידו , מינה את עצמו לכוהן גדול והפך את ירושלים לפוליס הלניסטית . המתייוונים נהפכו לאזרחי הפוליס . התחזקות _המתייוונים גרמה לעימותים פנימיים בחברה היהודית ולמחלוקות בינה לבין הסלווקים . המלך אנטיוכוס הרביעי החליט להפסיק את המהומות שפרצו בירושלים והטיל גזרות על היהודים : הוא אסר עליהם לקיים את מצוות הדת והכריח אותם להשתתף בטקסים אליליים . רוב היהודים לא השלימו עם הגזרות החדשות . חלקם העדיפו למות ולא להפר את מצוות הדת , וחלקם החליטו לצאת למלחמה נגד הסלווקים . בראש המורדים עמדה משפחת החשמונאים . לאחר מות אביו נהפך יהודה המקבי למפקד המורדים . בארבעת הקרבות הראשונים שניהל ניצח את הסלווקים ומנע מהם לחדור לירושלים . הסלווקים החליטו לשנות את המדיניות וביטלו את גזרות הדת . יהודה המקבי נכנס לירושלים , טיהר את בית המקדש וחידש בו את העבודה . אבל הוא לא הסתפק בהצלחות האלה ורצה לשחרר את ממלכת יהודה מהשלטון הסלווקי . בקרבות נגד הסלווקים נטשו אותו רבים מתומכיו והוא נהרג במלחמה . אחיו של יהודה המשיכו את דרכו . יונתן ואחריו שמעון נהפכו למנהיגי יהודה . חולשתה של הממלכה ההלניסטית עזרה להם להרחיב את השליטה בארץ ישראל ויהודה אף זכתה לעצמאות . מעמדו של שמעון התחזק , כאשר אספת העם העניקה לו באופן רשמי את סמכויות השלטון ואת תפקיד הכוהן הגדול . השליטים מבית חשמונאי הרחיבו את תחום שליטתם על ידי כיבוש שטחים בארץ ישראל . הם גם הגדילו את האוכלוסייה היהודית על ידי גיור תושבים נוכרים . אלכסנדר ינאי שלט ביהודה כשלושים שנה , ובימיו הגיעה יהודה לשיא גודלה . הוא נתן לעצמו את התואר מלך והיה גם הכוהן הגדול . מדיניות הכיבושים וההתרחבות של בית חשמונאי הביאו לפריחה כלכלית ביהודה אך גם למחלוקות . בתקופה הזאת קמו ביהודה שלוש כיתות ( קבוצות : ( האיסיים , הפרושים והצדוקים . האיסיים העדיפו להתבודד במדבר ולק יים אוךח חיים מיוחד . בין הצדוקים והפרושים היו חילוקי דעות בנושאי דת . התנהגותו של אלכסנדר ינאי הרחיקה ממנו את הפרושים , והמחלוקת בעם גרמה בימיו למלחמת אחים ארוכה . אשתו , שלומציון אלכסנדרה , שלטה אחריו , וניסתה להשקיט את הרוחות . היא התקרבה אל הפרושים , הפרידה בין המלוכה לכהונה הגדולה ונמנעה ממלחמות מיותרות .
|
|