صفحة: 119

הבחירות לרשויות המקומיות הבחירות למוסדות הרשויות המקומיות מתקיימות כל 5 שנים והן כלליות , שוות וחשאיות . ארגון הבחירות דומה לדרך ארגון הבחירות לכנסת . הכנת הבחירות היא בידי ועדת בחירות , המורכבת מנציגי מועצת הרשות ומפקיד בחירות הממונה על ידי משרד הפנים . זכות בחירה יש לכל תושב בן 18 ויותר , אזרח ישראלי או תושב הרשות המקומית שאינו אזרח אך מתגורר במקום לפחות 6 חודשים , ששמו מופיע ברשימת הבוחרים . הזכות להיבחר ניתנת לבן 21 לפחות , ששמו מופיע ברשימת הבוחרים ומקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שיפוטה של הרשות . קבוצה המונה 200 בעלי זכות בחירה לפחות או 2 % מכלל בעלי זכות הבחירה , רשאית להגיש רשימת מועמדים . חלק מן הרשימות המתמודדות הן מפלגות ארציות המתמודדות גם בבחירות לכנסת , וחלקן הן רשימות מקומיות , מפלגתיות או אל-מפלגתיות , או רשימות המורכבות מנציגי מפלגות שונות שיצרו רשימה משותפת . התושבים מצביעים בפתק אחד עבור מועמד לראשות הרשות , ובפתק שני עבור רשימת מועמדים למועצת הרשות . הפרדת הבחירות לראשות הרשות מן הבחירות למועצת הרשות , נועדה לחזק את מעמדו של ראש הרשות ואת היציבות ביישוב . ואולם , אם נוצר מצב שבו רוב חברי המועצה אינם תומכים בראש הרשות , הוא עלול להתקשות בביצוע תפקידיו . בעמוד הבא מופיע תרשים המציג את תהליך הבחירות למועצת הרשות ולראש הרשות . flj- בוויכוח זה קיימות שתי גישות עקרוניות : - הגישה הריכוזית , השואפת לרכז סמכויות בידי השלטון המרכזי וכך לחסוך בהוצאות ולייעל את עבודת הרשויות . - הגישה הניזווית , המבקשת לפזר את סמכויות השלטון המקומי בין הרשויות ולאפשר לרשות המקומית לקבל סמכויות ואחריות כלפי התושבים , על ידי הענקת אוטונומיה לכל רשות לנהל את ענייניה על פי תפיסת התושבים בה . שני הצדדים בוויכוח טוענים שהשיטה שהם מצדדים בה יעילה יותר : הגישה הריכוזית מצביעה על חיסכון בהוצאות , ואילו הגישה הביזורית טוענת שהכרת צורכי היישוב מגבירה יעילות . מעבר לוויכוח הרעיוני-עקרוני , קיים גם מאבק כוחני בין הרשות המרכזית לבין הרשות המקומית על חלוקת הכוח והסמכות ביניהן . מהו אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות ? מדוע נערכות הבחירות לרשות המקומית כל 5 שנים , בעוד שהבחירות לכנסת נערכות כל 4 שנים ! j כתבו יתרונות וחסרונות של שתי הגישות לנושא מינהל הרשות המקומית : הגישה הריכוזית והגישה הביזורית . על מנת שתוכל הרשות לבצע את תפקידיה מסר לה המחוקק סמכויות בתחום החקיקה , המיסוי והשיפוט . סמכויותיה ותפקידיה של הרשות המקומית מוגדרים בחוקים שחוקקה הכנסת . על פי החוק , הרשות המקומית זקוקה לאישורו של שר הפנים לפעולותיה ולהפעלת סמכויותיה . הרשות המקומית מוסמכת לקבוע חוקי עזר בנושאים שנקבעו בחוק , אך חוקי העזר טעונים אישורו של שר הפנים . הרשות המקומית מכינה הצעת תקציב שנתית , אך התקציב טעון אישורו של שר הפנים . גם סמכותה של הרשות המקומית בתחום התכנון והבנייה טעונה אישורו של שר הפנים . בטבלה שלפניכם מוצגות סמכויות הרשות המקומית בהשוואה לסמכויות השלטון המרכזי בשלושה תחומים : חקיקה , מיסוי ושיפוט . לרשויות השלטון המרכזיות בישראל , ובעיקר למשרד הפנים , יש סמכויות נרחבות ביחס לשלטון המקומי : הממשלה מתערבת ומפקחת על עבודת הרשות כמעט בכל המישורים - בחקיקת חוקי העזר , בתחום הכלכלי-תקציבי , בהגדרת התפקידים והסמכויות , בפיקוח על הבחירות , במינוי עובדים ובפיטורי עובדים . מצב עניינים זה מעורר לא אחת ביקורת ציבורית ודרישה לשינוי המצב . מבקרי השיטה הקיימת בישראל טוענים כי השלטון המקומי נבחר על ידי התושבים ולכן יש לתת לו אפשרות פעולה : אפשרות לקבוע את מדיניות הניהול של היישוב , את השירותים שיקבלו התושבים , את גובה המסים - שהרי בסיכומה של תקופת כהונתם יעמדו ראש הרשות ומועצתה לפני הציבור וימסרו דין וחשבון על החלטותיהם ועל פעולותיהם . עוד טוענים מבקרי השיטה כי השלטון המקומי נדרש להיות גם נציגם של התושבים וגם רשות הפועלת לפי הנחיות הממשלה ' . סמכויות השלטון המרכזי והשלטון המקומי בישראל

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار