|
|
صفحة: 57
שני הרבנים הראשיים ממלאים שני תפקידים : . 1 נשיא בית הדין הרבני הגדול . 2 נשיא מועצת הרבנות הראשית מחצית הזמן ממלא כל אחד מהם את אחד התפקידים , ובמחצית השנייה הם מתחלפים בתפקידיהם . מוסד הרבנות הראשית הוא מוסד רבני עליון הפועל במסגרת חוקי המדינה ועל פיהם . הוא מפעיל מערכת מנהלית רחבה ומסגרת תקציבית מאושרת ונתון לביקורת המדינה כמו כל גוף ממלכתי אחר , אך כגוף דתי-הלכתי הוא נהנה ממידה רבה של עצמאות בהחלטותיו ובפעולותיו . הרבנות הראשית מקובלת על רוב הציבור הדתי בישראל כגוף העליון הפוסק הלכות . לעתים פעולותיה ועמדותיה של הרבנות הראשית גורמות לחילוקי דעות בציבור , בעיקר כאשר הרבנים מתבטאים בנושאים המצויים בוויכוח ציבורי . בציבור הדתי קיימים חילוקי דעות גם לגבי מידת ההקפדה הרצויה מצד הרבנות הראשית בענייני הלכה . קבוצות אחדות בציבור החרדי אינן מכירות בסמכותה של הרבנות הראשית : בקרב הציבור החרדי הספרדי מקובלת "מועצת חכמי התורה" כסמכות הלכתית עליונה , ובקרב הציבור החרדי האשכנזי מקובלות "מועצת גדולי התורה " של אגודת ישראל " , מועצת גדולי התורה" של דגל התורה , ו " בית דין צדק של העדה החרדית" כסמכות הלכתית עליונה . בתי הדין הרבניים המחוקק הישראלי העניק לדתות השונות סמכות שיפוט דתי בהתאם לחוקיהן הדתיים . לכל העדות בישראל יש בתי דין דתיים : ליהודים בתי דין רבניים , למוסלמים כתי דין שךעיים , לנוצרים בתי דין נוצריים ולדרוזים בתי דין דרוזיים . בבתי הדין הרבניים יש שתי ערכאות ' : . 1 בתי דין רבניים-אזוריים הדיינים כבתי הדין הרבניים-האזורייס נבחרים על ידי ועדת מינויים מיוחדת . נשיא המדינה ממנה את הדיינים שנבחרו על ידי ועדת המינויים והם נשבעים אמונים למדינת ישראל ( אבל לא לחוקיה , בניגוד לשופטים אחרים . ( תהליך בחירה זה דומה לתהליך בחירתם של שופטים בבתי המשפט האחרים , וכן לתהליכי הבחירה של הדיינים בבתי הדין הדתיים של בני הדתות האחרות . בית הדין הרבני דן כנושאים כגון נישואין , גירושין , מזונות , חליצה , שלום בית , ירושות , צוואות , אפוטרופסות , גרות . הדיונים הם על פי חוקי ההלכה . סמכותם של בתי הדין הרבניים נקבעה ב ' חוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין , ( תשי"ג . ' 1953- על פי חוק זה יש לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט ייחודית , בלעדית , בענייני נישואין וגירושין של זוגות יהודים אזרחי המדינה או תושביה . בענייני אישות אחרים אין לבית הדין הרבני סמכות ייחודית , והאזרח יכול לפנות לבתי משפט אחרים . למשל , בענייני מזונות , ירושות ואפוטרופסות על ילדים - אפשר לפנות לבית המשפט המחוזי . לעומת זאת אם הצדדים מעוניינים להתדיין כפני בית דין רבני בעניין אחר , כגון בסכסוך ביניהם , והם מעדיפים לבוא לדיון בפני בית דין רבני הפוסק על פי ההלכה ולא בבית משפט אזרחי , החוק מאפשר זאת . עם זאת , למרות שבית הדין הרבני מקבל את סמכותו מחוקי ההלכה , הוא נתון לפיקוחו של בית המשפט העליון - בקשר לסמכויותיו ( ולא בקשר לדין שעל פיו הוא פועל ) - ואם החליט בית הדין על עונש מאסר , עליו לקבל אישור מבית משפט מחוזי . כמו כן בסמכותו להוציא צווי עיקול , צווי עיכוב וצווי מניעה . . 2 בית הדין הרבני הגדול מורכב משני הרבנים הראשיים ועוד 8 דיינים . בתפקיד אב בית הדין הרבני הגדול משמש הרב הראשי לישראל ( שני הרבנים הראשיים מתחלפים בתפקיד זה כל 5 שנים , ( והרכב הדיינים כולל לפחות 3 דיינים או מספר אי-זוגי גדול יותר . בית הדין הרבני הגדול הוא הערכאה השיפוטית הרבנית העליונה . מקום מושבו הוא בירושלים והוא דן בערעורים על פסיקות של בתי הדין הרבניים האזוריים . / ערכאה - דרגה במערכת המשפטית . להרחבת . הענ"ן ועדת המינויים של הדיינים בבתי הדין הרבניים-האזוו"ם מורכבת מ10- חברים : 2 - הרבנים הראשיים 2 - דיינים המכהנים בבית הדין הרבני הגדול 2 - שרי ממשלה ( אחד מהם הוא שר הדתות ) 2 - חברי כנסת ( שנבחרו על ידי הכנסת בבחירות חשאיות ) 2 - נציגים של לשכת עורכי הדין £ / הסבירו את הרכבה של ועדת המינויים של הדיינים בבתי הדין הרבניים . האס הרכב זה מבטיח בחירה מוצלחת של דיינים , לדעתכם ! ג 1 ק 0 הכתרתם של 2 הרבנים הראשיים , אליהו בקשי-דורון וישראל לאו , בהיכל שלמה בירושלים , תשנ ג , כ 1 אי1993-
|
|