|
|
صفحة: 23
והם מסומנים במפות רבות , אבל כשנמצאים בשטח עצמו בדר ( כלל לא רואים אותם . לעתים קרובות הקרטוגרף מקבץ את הסימנים המוסכמים לקבוצות , למשל : קבוצה של סימנים המייצגים את כמויות המשקעים , קבוצה של סימנים המייצגים את ענפי התעשייה , או קבוצה של סימנים המייצגים מחצבים . לסימנים ולקבוצת הסימנים שבמפה יש ערך תיאורי או מספרי : . 1 סימנים מוסכמים תיאוריים הסימן מל ) וה בשם המתאר אותו , והקורא אינו יכול ללמוד מהסימן על הכמות או על העוצמה של התופעה . לדוגמה : . 2 סימנים מוסכמים כמותיים א . הסימן כולל מידע כמותי כללי , כגון : גדולקטן-בינוני , ראשי-משני , וכדומה . לדוגמה : ב . הסימן כולל מידע כמותי-מספרי , לדוגמה : יצירת הסימנים במפה היא אחת המשימות החשובות העומדות לפני הקרטוגרף . הקרטוגרף שואף להעמיד לרשות המשתמשים במפה מערכת סימנים ברורה המתאימה לנושא המפה - כדי שהקורא יוכל לפענח אותם בקלות וכדי שהמסר של המפה י ) בן . לשם כ ( הוא צרי ( להחליט ולבחור : אילו סימנים יופיעו במפה ? באילו צבעים כדאי להשתמש ? ובאילו צורות ? אילו תת-קבוצות אפשר ליצור במקרא ? וכאשר יש סימנים הכוללים מידע מספרי - מה יהיה הטווח בין המספרים ? שפת הסימנים של המפה מלמדת אותנו דבר חשוב ביותר : המפה איננה המציאות . המציאות מורכבת ויש בה פרטים רבים , ואילו המפה - בעזרת סימנים וסמלים - מציגה את המציאות בצורה פשוטה יותר . זאת ועוד , המפה מציגה את המציאות באופן חלקי בלבד . מדוע חלקי ? בכ ( נעסוק בפרק הבא .
|
|