|
|
صفحة: 53
הממשלה תומכת בתעשייה עתירת הידע הרווחים מהתעשייה עתירת הידע הם גדולים , וממשלת הודו עושה פעולות רבות כדי לקדם אותה : בהודו נפתחו מאות אוניברסיטאות ובתי ספר למהנדסים ולמומחי מחשבים , ואלפי התלמידים שפנו למקצועות אלה קיבלו מלגות מהמדינה . הממשלה גובה מעט מאוד מיסים מחברות היי-טק זרות כדי לעודד אותן לפתוח סניפים בהודו , והיא מפתחת תשתיות ( כבישים , חשמל וכדומה ) באזורים שהתפתחה בהם תעשייה עתירת ידע . בהודו הוקמו חברות היי-טק רבות כיום עובדים בחברות היי-טק גדולות וקטנות מיליוני הודים . רוב חברות ההיי-טק בהודו הן חברות זרות ממדינות שונות בעולם ( ארה"ב , גרמניה , צרפת , בריטניה , ישראל ועוד . ( מנהלי החברות אומרים שהעובדים ההודים הם מקצועיים , חרוצים , ומסורים לעבודתם . בנוסף , השכר שמשלמים להם נמוך בהרבה מהשכר שמשלמים לעובדי היי-טק במדינות אחרות בעולם . לפני כמה שנים פרץ משבר [ לכלי בחברות ההיי-טק בעולם . חברות רבות , בעיקר חברות מחשבים , נסגרו ועובדיהן פוטרו . אבל בהודו המשבר עבר בקלות בהשוואה למדינות אחרות , וכיום ( שנת ( 2004 שוב מגייסים לעבודה אלפי עובדים חדשים . עוצרים לרגע מפגש עם קירן רג ' רטנה , מהנדס מחשבים בן , 26 מדרום הודו " אני עובד בחברת היי-טק אמריקנית ושמה "פרמטי . " החברה הזאת פתחה סניף בהודו והיא מעסיקה בו 100 עובדים . אנחנו עוסקים בפיתוח של תוכנות מחשב , והחברה שלנו גדלה ומתפתחת משנה לשנה . אני אוהב את מקום העבודה שלי ועובד מהבוקר ועד מאוחר בלילה . למדתי את מדע המחשב באוניברסיטה , ואני ממשיך ללמוד ולהתפתח בתחום הזה " . " אני עדיין לא נשוי , אף על פי שההורים שלי היו רוצים שאתחתן . אני עובד בעיר היידרבד , שנמצאת במרחק של 10 שעות נסיעה מהעיר בנגלור , שבה מתגוררים הורי . זו הסיבה שאיני גר איתם אלא בדירה משלי , אבל אני מבקר אותם לפחות פעם אחת בחודש . שכרתי דירה קרוב למקום העבודה שלי , כדי שאוכל להגיע לשם באופניים ולא אזדקק למכונית . רוב החברים שלי עובדים גם הם בחברת "פרמטי . " אנחנו מקדישים את רוב שעות היום לעבודה , ומבלים בפיקניקים ובמסיבות רק בסופי שבוע . " אין לי טלוויזיה בבית , ובזמני הפנוי אני קורא , לומד ומקשיב למוזיקה , בעיקר למוזיקה הודית . כל כמה חודשים אני יוצא לחופשה , ומטייל במקומות שונים בהודו ובחו"ל " . קירן בטיול במדינה קרלה , בדרום הודו
|

|