|
|
صفحة: 45
המצב של הנשים קשה מזה של הגברים הנשים בהודו מופלות לרעה כמעט בכל תחום . רוב הבנות לומדות בבית הספר פחות שנים מאשר הבנים . מספר הנשים שאינן יודעות קרוא וכתוב גדול ממספר הגברים , ונשים שיוצאות לעבודה מקבלות שכר נמוך בהרבה מהשכר שמקבלים גברים . רוב ההודים מעדיפים שייוולדו להם בנים , כי הבנים עוזרים בפרנסת המשפחה , והם אלה שימשיכו לגור בבית ויטפלו בהוריהם כשיהיו זקנים . לעומת זאת , הבנות בדרך כלל אינן יוצאות לעבודה , וצריך להוציא כסף רב כדי לחתן אותן ( ראו עמוד . ( 38 כשיינשאו הן יעזבו את הבית , ויותר לא יביאו תועלת למשפחה . ובכל זאת , בהודו , נשים לא מעטות מגיעות לתפקידים בכירים . לדוגמה : אינדירה גנדי שהייתה ראש ממשלת הודו . בשנים האחרונות חל שינוי ביחס לנשים בהודו מאמינים כי שיפור מצב הנשים יקדם את הודו כולה . ארגוני נשים , הממשלות של הודו וגם ארגונים בינלאומיים פועלים לקידום מטרה זו . המטרה הראשונה היא להעלות את רמת ההש [ לה של הנשים . נשים מש [ ילות יכולות למצוא עבודה רווחית , ויש סיכוי שבעתיד הן ידאגו שגם הבנות שלהן ילמדו . מטרה אחרת היא ללמד את הנשים לשמור על הזכויות שלהן , לתמוך האחת בשנייה , ולשכנע את המשפחות לשלוח גם את הילדות לבית הספר . במדינה אוטר פרדש , למשל , ישנן קבוצות של נשים , שנפגשות ומשוחחות על עניינים משותפים . כל אחת מהנשים גם נותנת מדי חודש סכום קטן של כסף שמופקד בחשבון בנק , ובשעת הצורך הן לוקחות הלוואה מהחשבון הזה . יש אפילו קבוצות נשים שהשתמשו בכסף שחסכו ופתחו ביחד עסק . הנשים שבתמונה עוסקות בשיפוץ מקדש בעיר המפי שבדרום הודו . הנשים אחראיות על משק הבית ועל גידול הילדים . האישה שבתמונה נושאת תבשיל אורז ודלי כביסה .
|
|