|
|
صفحة: 36
בעבר חיו בהודו עשרות - אלפי - יהודים היהודים הראשונים הגיעו להודו לפני אלפי שנים . במשך כל השנים הם חיו בהודו חיים שקטים ובטוחים . בניגוד למקומות אחרים בעולם , השלטון והשכנים המקומיים מעולם לא הטרידו את היהודים . לאחר שקמה מדינת ישראל רוב יהודי הודו עלו לארץ כי רצו להשתתף בהקמת המדינה ולחיות חיים יהודיים בארץ ישראל . כיום , נשארו בהודו רק כ 6 , 000- יהודים , ורובם חיים בעיר מומבאי . יהודי הודו היו מחולקים לשלוש עדות בהודו חיים בני דתות רבות ובני עמים רבים , וביניהם היהודים היו תמיד קבוצה קטנה מאוד . הם נחלקו ל3- עדות שונות : בני-ישראל , יהודי קוצ'ין , והבגדאדים . כל עדה הגיעה להודו ממקומות אחרים ובתקופה אחרת , ולכל עדה היו מנהגים משלה . רוב השנים הקשר בין שלוש העדות היה מועט . נספר מעט על שלוש העדות : בני ישראל - עדת בני ישראל הייתה הגדולה מבין עדות היהודים , ובזמן שעלו לישראל הם מנו כמה עשרות אלפים . לא ידוע בדיוק איך הגיעו בני העדה הזאת להודו , ואחת המסורות מספרת : לפני 1 , 500 או 2 , 000 שנה , יצאה ספינה עמוסה בסחורות ובסוחרים יהודים מארץ ישראל להודו . כשהגיעו כמעט עד החוף , פרצה סערה גדולה והספינה טבעה . רק 7 גברים ו7- נשים הצליחו להגיע בשארית כוחותיהם אל החוף , ושם הצטרפו אל בני המקום שחיו בכפרים קטנים . במשך השנים נשכחה מהם התורה , אבל הם המשיכו לשמור שבת , לחגוג חגים יהודיים , לומר כמה פעמים ביום את התפילה "שמע ישראל , " ולכנות את עצמם " בני-ישראל . " משלב מסוים הם החיו את המסורת היהודית , הקימו בתי כנסת , והחלו לשמור את כל מצוות התורה . רימון של ספר תורה בבית כנסת בהודו מזוזה על דלת בית ליד העיר קוצ'י בית כנסת של עדת בני-ישראל בעיר מומבאי .
|
|