|
|
صفحة: 17
מולקולות הגלוקוז ה"עודפות , " שאינן מנוצלות להפקת אנרגיה שוטפת , מתחברות בתא זו לזו ויוצרות מולקולה של רב–סוכר . הרב–סוכרים משמשים מאגר אנרגיה . מולקולות הרב–סוכרים אינן מסיסות במים , ולכן הן מצטברות בתוך התא ומהוות מאגר של אנרגיה . בעת הצורך הן מתפרקות בחזרה לגלוקוז , והתא מפיק ממנו את האנרגיה האצורה בו . רב–סוכרים הם דוגמה לחומרי תשמורת * ? חומרים שהגוף שומר לשימוש עתידי . חומר תשמורת נאגר באיברים מסוימים ( של צמחים ושל בעלי החיים , ( ובעת הצורך מתפרק למרכיביו , ואלה מתמוססים במים ומשמשים בתאים מקור לאנרגיה זמינה . הפחמימה , המשמשת בצמחים חומר תשמורת , היא עמילן , ואילו בבעלי–חיים חומר התשמורת הוא גליק ? גן . הגליקוגן אצל בעלי–חיים הוא רק אחד מחומרי התשמורת . השני ? העיקרי ? שייך לקבוצת השומנים ( על כך נלמד בהמשך ( . גם העמילן וגם הגליקוגן הם רב–סוכרים , הבנויים מיחידות חוזרות של גלוקוז , אך בכל אחד מהם יחידות הגלוקוז קשורות זו לזו באופן שונה . העמילן נאגר בפקעות של הצמחים ובזרעים . ואכן , תפוח אדמה מכיל עמילן , וכך גם גרגרי אורז , חיטה ותירס . זהו מזונו של הצמח בתחילת דרכו : כאשר הצמח יתחיל להתפתח מן הפקעת או מן הזרע ? לפתח שורשים , גבעולים ועלים ? יתפרק העמילן למולקולות הגלוקוז המרכיבות אותו . הן יהיו מקור האנרגיה של הנבט וישמשו גם לבניית החומרים הדרושים לו . בהמשך ייצר הצמח הבוגר בעצמו את החומרים הדרושים לו . הגליקוגן נאגר בכבד ובשרירים של בעלי–החיים . המאגר בכבד אחראי לכך שרמת הגלוקוז בדם תהיה קבועה . תנאי זה הכרחי לקיום הגוף , ולכן בזמנים שבין הארוחות ( ביום ובלילה , ( כשרמת הגלוקוז בדם יורדת , הגליקוגן שבכבד מתפרק לאבני הבניין המרכיבות אותו ? יחידות הגלוקוז ? והן עוברות אל הדם , ומשם ? לכל תאי הגוף . כבד תפקודה של מערכת העצבים , למשל , תלוי לחלוטין באספקה שוטפת וקבועה של גלוקוז מן הדם . ירידה בכמות הגלוקוז עלולה לפגוע בביצועי המוח . הגליקוגן האגור בשרירים , משמש להפקת האנרגיה הדרושה לשרירים עצמם , ותוצרי הפירוק שלו אינם עוברים אל הדם ואל שאר הגוף . בשעת פעילות גופנית מאומצת , כשכמות הגלוקוז בשרירים יורדת , הגליקוגן שבשרירים מתפרק למולקולות הגלוקוז המרכיבות אותו . מולקולות גלוקוז אלה נכנסות לתהליך הנשימה התאית של תאי השריר , והאנרגיה האצורה בהן משתחררת . חומרי ת ? מ ? ֶרת ? חומרים שהגוף שומר לשימוש עתידי . בעת הצורך הם מתפרקים למרכיביהם ומשמשים בתאים מקור לאנרגיה זמינה . הגליקוגן נאגר בכבד ובשרירים .
|
|