מחנות העֲקִּורים

صفحة: 306

להקמת מדינה בארץ ישראל , תביעה שהדגישה גם את סבל העקורים היהודים . ב . אזרחים אמריקנים , ובהם גם חברי קונגרס , לא ידעו הרבה על העקורים ולא יכלו להבין מדוע לא שבו לבתיהם אחרי המלחמה . והיו אזרחים אמריקנים שחששו שקליטתם של המהגרים בארצות הברית עלולה לגרום למשבר בתעסוקה . לאחר שבריטניה דחתה את הצעת טרומן לעלייה מידית של 100 אלף פליטים לארץ ישראל , היא הציעה להקים ועדת חקירה משותפת לארצות הברית ולבריטניה כדי לדון בשאלת היהודים במחנות העקורים . למטרה זו הוקמה בינואר 1946 ועדה אנגלו-אמריקנית בהשתתפות שישה נציגים אמריקנים ושישה נציגים בריטים . במרס 1946 סיירה הוועדה במחנות העקורים באירופה , ראתה מקרוב את תנאי החיים , שוחחה עם הניצולים והתרשמה מרצונם של רובם להגיע לארץ ישראל . הוועדה הגיעה גם לארץ ישראל ונפגשה עם יהודים וערבים . כפי שהיה בוועדת הריסון , גם חברי הוועדה האנגלו-אמריקנית קבעו כי יש להתיר מיד ל100- אלף פליטים יהודים להיכנס לארץ ישראל . ההחלטה הפתיעה את ממשלת בריטניה בראשותו של אטלי . היא קיוותה כי הקמת ועדה משותפת תמנע החלטה הנוגדת את מדיניות בריטניה בארץ ישראל . ממשלת בריטניה סירבה למלא את המלצת הוועדה וטענה כי כניסת 100 אלף פליטים לארץ ישראל תעורר התנגדות בעולם הערבי . בהצעת חוק שהגיש חבר בית הנבחרים האמריקני , ויליאם סטרטון , ב1- באפריל 1947 הוצע כי 400 אלף עקורים י ּ ו ְ ּו להיכנס לארצות הברית בתוך ארבע שנים , נוסף על הנכנסים על פי מכסת ההגירה השנתית . ההצעה עוררה ויכוח חריף בבית הנבחרים ולא אושרה , והדיון בה הועבר לסנט ונמשך גם במהלך . 1948 מן המחקר מפגש הוועדה האנגלו-אמריקנית עם עקורים אבל יותר מכל הביאורים וההסברים שניתנו להם על ידי ראשי התנועה הציונית באמריקה ובאנגליה למדו חברי הוועדה ל ֶ ַקח בציונות בעת ביקורם הקצר במחנות העקורים במרכז אירופה . הם ראו קיבוצי הכשרה , שחבריהם אמרו להם : " נלך לארץ-ישראל אם תרצו בכך או לא תרצו ; " הם שמעו על מ ִ ׁשא ָ לים ִ שנערכו במחנות , ובהם הצביעו העקורים היהודים רובם ככולם , כי הארץ היחידה אליה ירצו להגר היא ארץ-ישראל ; הם ראו אמהות וילדים שהגיעו לגרמניה ברכבות משא מתוך תקווה כי מתקרבים הם לארץ-ישראל ; הם נפגשו עם יהודים ילידי גרמניה , שחזרו להשתקע בערים שבהן התגוררו לפני השואה ונוכחו לדעת , כי אין להם מקום בחברה הגרמנית החדשה . כאשר שאל ב' קראם , אחד מחברי הוועדה האמריקנים , את אחד העקורים בציילסהיים , מדוע הוא רוצה במדינה יהודית , ענה לו ה ַ לה ָ : " לאמריקנים ישנה אמריקה , לאנגלים - אנגליה , לצרפתים - צרפת . אנו רוצים מדינה יהודית . ארץ-ישראל היא המדינה האחת שנוכל להסדיר בה את חיינו ואת קיומנו . אם תאמר לי כי אין אנו יהודים אלא גרמנים או פולנים או אוסטרים , כי אז אעיד בך את ששת מיליוני ההרוגים שלנו " . " הם ה ִֵ ריחּו" - כותב אחד מחברי הוועדה הבריטים , ריצ'רד קרוסמן - " את הריח המיוחד במינו שאין לשכחו , ריחם של ּב ִ ריֹות מחוסרים קורת גג המצטופפים יחדיו ; בעיניהם ראו ובאוזניהם שמעו מה מ ַ ׁשמ ָ ע להיות שריד יחיד של משפחה שגורשה למחנה ריכוז או לעבודת כפייה . [ ... ] הם האמינו שתקוותם היחידה להיחלץ מן התופת היא ארץ-ישראל . כשהיו מזהירים אותם שמא יצטרכו להילחם בערבים , היו משיבים , לא בלי היגיון , שהם נכונים לקראת סיכון זה : מוטב להם למות מות לוחמים כבניה של אומה עברית , מאשר להירקב חודש אחרי חודש במרכזי הקליטה בגרמניה , המתנהלים על ידי בריטים ואמריקנים , הנושאים את דבר האנושות על שפתיהם ונועלים שעריהם לפני סבל אנוש " . ( י' סלוצקי , ספר תולדות ההגנה , כרך שלישי , ממאבק למלחמה , חלק שני , עמ' ( 813-812 ניצולים ממחנה הריכוז ּבּוכנוולד מגיעים לארץ ישראל , 15 ביולי 1945 יהודים מעטים קיבלו לאחר המלחמה רישיונות כניסה לארץ ישראל . מספרם נּוּכה ממכסת העולים שנקבעה בספר הלבן .

السابق  |  التالي