|
|
صفحة: 280
מן המחקר מהות שליחותם של הצנחנים [ ... ] ובכל זאת , למרות שהתפקיד הוגדר והוברר הן מצדו היהודי-לאומי והן מצדו הצבאי-מדיני , תיארו הצנחנים , כמו יואל ּפל ְ גי ִ וחיים חרמש בזיכרונותיהם , כיצד נפרדו הם וחבריהם ממנהיגי היישוב . " אנשים שהיו לנו לסמל כל דרכנו , [ ... ] שאלה גדולה הצגנו בפניהם ודרשנו מהם תשובה : מה הוא התפקיד המרכזי המוטל עלינו ? [ ... ] " ללמד יהודים ללחום , " אמר אליהו [ גולומב , [ " שהיהודים יידעו שארץ ישראל היא ארצם ומעוזם " , אמר בן גוריון , " ושיתדפקו בהמוניהם על שערי הארץ הנעולים כדי לפותחם מיד לאחר יום הניצחון " . " הצילו יהודים " , אמר ברל , " כל ה ַ יתר - אחר כך . אם לא ייוותרו יהודים , גם ארץ ישראל והמפעל הציוני ייכחדו " . אך לצנחן אחר אמר גולומב : " המטרה הגדולה היא להגיע אל האחים ה ַ מ ְ עּונ ִ ים , להיות להם איש ּב ׂ שָרה . בהצלחת שליחותך תלוי ההמשך בעתיד . ה ֱ יה יהודי גאה . דע לאן אתה הולך וזכור את ׁ ֹול ְ חיָך ֶ [ ... ] " . ובאחת נאמר לצנחנים : " עשה כהבנתך וכמיטב יכולתך . תפקידך לפעול במתן עזרה לבני עמנו בכל צורה אפשרית " . הצנחנים לא קיבלו , אם כן , הנחיות מבצעיות מפורטות וחד משמעיות , משום שאי אפשר היה לתת להם הנחיות כאלה מרחוק ; גם משום שהמצב באירופה השתנה במהירות , וגם משום שבשלב המאוחר שבו יצאו , כבר לא היה ידוע אם מטרתם המעשית - ארגון היהודים למרד - תוכל לצאת אל הפועל . [ ... ] ואולם עיקר הוויכוח היה באשר למידת הסיכון שהיו צריכים לקחת על עצמם , " האם באנו הנה רק כדי שהיישוב בארץ ייצא ידי חובתו באומרו : הנה שלחנו אנשים , והם נפלו ? [ ... ] תכליתנו לעזור ולא להקריב את עצמנו [ ... ] איננו שואפים להיות לסמל בלי לפעול למעשה " , טען ראובן דפני , כאשר הסתבר שהפרטיזנים היוגוסלבים חוששים להעבירם את הגבול להונגריה . ואילו חנה סנש דרשה בכל תוקף שהצנחנים יחצו את הגבול בכוחות עצמם , כי " לא באנו לכאן ' על תנאי , ' כלומר לעבור את הגבול רק אם הכול מובטח מראש " . ( ד' פורת , הנהגה במילכוד , עמ' ( 415-413 האם מעט מדי ומאוחר מדי ? כיצד אפשר להבין את עמדת היישוב ואת פעילותו למען היהודים בשנות המלחמה ? האם התעלם היישוב מגורל יהודי אירופה ? האם פעל בנחישות למענם ? האם היה יכול לפעול למענם בדרך אחרת ? שאלות אלו מתחזקות ומתחדדות לנוכח העובדה שלרבים מבני היישוב בארץ היו בני משפחה באירופה הכבושה , וחרדתם לגורל קרוביהם הייתה רבה . כן מתחדדות השאלות לנוכח מצבו הטוב של המשק הארצישראלי בשנות המלחמה . עד 1942 היה היישוב עצמו נתון באיום פלישת צבאות גרמניה מ ּ כיוּון מצרים בדרום - ובסכנה מפני כוחות ממשלת וישי בסוריה מצפון . על סדר היום עמדה שאלת ההגנה על ארץ ישראל , וחומרת הידיעות שהגיעו ארצה לא הובנה כראוי . נוסף על כך הקדישה הנהגת היישוב את רוב מאמציה לשיתוף הפעולה עם בריטניה כדי לזכות בגמול מדיני לאחר המלחמה . תכנית בילטמור ( עמ' ( 277 ממחישה את דאגת הנהגת התנועה הציונית לפליטים היהודים בעולם שלאחר המלחמה . עם זה היה ברור כי היישוב , בכוחו הפוליטי המצומצם ובמשאביו הדלים יחסית , לא יוכל להציל את מיליוני יהודי אירופה - ורק מעצמה עולמית תוכל לעשות זאת . פעולות היישוב , שהיה נתון לשלטון המנדט של בריטניה , והצלחתם של ניסיונות ההצלה , היו תלויות במדיניות בעלות הברית בניהול המלחמה . בעלות הברית השקיעו את מַרב המשאבים במאמץ המלחמתי - ולא בפעולות הצלה . הן התנגדו לכל משא ומתן עם האויב ולהעברת כספים לשטחי הכיבוש . ההיסטוריון טוביה פרילינג טוען , שמסיבות אלו היה על ניסיונות ההצלה הגדולים של היישוב להתנהל בחשאיות , ולפיכך ייתכן מאוד שהיו פעולות רבות שאין אנו יודעים עליהן . טענת המחקר המקובלת היום על רבים גורסת כי " ייתכן שהיישוב היה יכול לעשות יותר לּו התעורר לפעולה מוקדם יותר - אך ספק רב אם היה יכול לעשות הרבה יותר " . חנה סנש 17 ) ביולי 7 - 1921 בנובמבר ( 1944
|
|