|
|
صفحة: 278
ניסיונות נוספים לפעולות הצלה גדולות היו תכניות למתן כופר עבור שחרורם של יהודים באזורי הכיבוש . כזאת הייתה תכנית טַרנסניסטִריה שהוצעה בדצמבר . 1942 אז הגיעו לסוכנות היהודית בארץ ידיעות , שלפיהן ממשלת רומניה מוכנה לשחרר 70 אלף יהודים שגורשו לטרנסניסטריה ושכנו שם בגטאות ובמחנות , תמורת עשרות מיליוני דולרים . הנהלת הסוכנות היהודית פנתה לנציגים ברומניה על מנת לדון בהצעה , אך כבר בשלב מוקדם ס ּ ּכלה התכנית , לאחר שהגרמנים , שרומניה הייתה נתונה לחסותם , שמעו עליה ומנעו את ביצועה . תכניות הצלה נוספות , שהיו קשורות בכופר ולא יצאו אל הפועל , היו תכנית אירופה שיזמו יהודי סלובקיה ( עמ' ( 274 והתכנית " סחורה תמורת דם" שנועדה להציל את יהודי הונגריה ( עמ' . ( 275 ב . " הצלה קטנה : " פעולות שנועדו לסייע ליהודים להתקיים במלחמה : משלוח של חבילות מזון , תרופות , בגדים ותעודות מזויפות לאזורי הכיבוש , וכן ניסיונות הברחה של יהודים יחידים אל מחוץ לגבולות אזורי הסכנה . כמו כן עסקה הנהלת הסוכנות בגיוס כספים מהיישוב ומארגונים יהודיים ברחבי העולם , למען הצלת יהודי אירופה . ג . מחאה : תוצאות ועידת ברמודה שהתכנסה באפריל 1943 ( עמ' ( 265 הובילו את היישוב להגברת המחאה ולהחרפת הדרישה לפעול להצלת יהודים . המונים חתמו על עצומות , והן נמסרו לנציב העליון הבריטי , לממשלת ארצות הברית , לחבר הלאומים ולחברי נציגויות דיפלומטיות בירושלים - בהן נציגות מצרים , שוודיה , יוגוסלביה , יוון , בלגיה וצרפת . מאביב 1944 החלה הנהלת הסוכנות היהודית להפנות בקשות רבות לבעלות הברית להפציץ את מסילות הברזל לאושוויץ ואת המחנה עצמו , אך בקשות אלו נדחו ( עמ' . ( 266 תעודה פנייתו של דוד בן גוריון אל העולם החופשי קטע מנאום שנשא בן גוריון באספת הנבחרים , נובמבר . 1942 [ ... ] שליחי העם היהודי במולדתו נזעקו כאן לתבוע מכם , שליטי האומות הגדולות הנלחמות בהיטלר - מראש ממשלת אנגליה , מנשיא ארצות הברית , מראש ממשלת ברית המועצות - לעמוד ּבּפׁשץ ( למנוע סכנה ) בכל אשר בידכם לבל תתנו להשמיד עם כבול וכלוא , מ ְ חּוס ַ ר מגן ונשק , על בניו ובנותיו , על אנשיו ונשיו , על זקניו וילדיו . ידענו : לא הכול אתם יכולים לעשות . אבל ישנם נתינים גרמנים בארצות הברית , באנגליה וברוסיה ובשאר הארצות . ִ ד ְ ּו להחליף אותם ביהודי פולין וליטא ושאר ארצות הגרדום הנאצי . תנו לצאת לכל היהודים שיש ביכולתם לצאת מהתופת הנאצי ואל תסגרו בפניהם דלתות ! הוציאו בראש ובראשונה את ילדי ישראל , את העוללים והיונקים אשר עדיין אינם יודעים אולי שהם יהודים , ושבגלל חטא זה נגזרה עליהם ּכליה ָ . הוציאו אותם מ ִ ג ֵ יא הה ֲ ֵרג ָ ה , תכניסו אותם לארצות ה ַ נ ֵ יט ְ ָרל ִ יֹות ! תכניסו אותם לארצותיכם ! תכניסו אותם ה ֵ נ ָ ה , למולדתנו ! חמש מאות אלף יהודי ארץ ישראל יאמצו בשמחה ובמסירות את ילדי הגטו . בטלו את פקודת הקלון שהוצאתם פה , שיהודי מארצות אויב אינו יכול לשוב למולדתו . כל עוד פקודה מ ַ ח ְ ּפיֹוה זו קיימת , כל עוד שערי ארצנו סגורים לפליטי ישראל - גם ידיכם אתם תהיינה עק ּ וֹות מדם יהודי אשר יישפך בגיהינום הנאצי . ( ט' פרילינג , חץ בערפל , כרך ראשון , עמ' ( 102 ד . התגייסות למלחמה בגרמניה הנאצית : כבר עם פרוץ המלחמה הציעה הנהגת היישוב לממשלת בריטניה להקים ּבִריגדה יהודית בתוך הצבא הבריטי . ממשלת בריטניה סירבה לאשר את ההצעה כי לא שיערה שתזדקק לעזרת היישוב . באותו שלב עדיין הייתה המלחמה בראשיתה והתנהלה הרחק מן המזרח התיכון . עם זאת , כ30- אלף מבני היישוב התנדבו לשרת ביחידות השונות של הצבא הבריטי . באוגוסט , 1944 כחמש שנים לאחר פרוץ המלחמה , כאשר היה ברור שהמלחמה מתקרבת אל סיומה , החליטה ממשלת בריטניה על הקמת ה ּבְ ִריגדה היהודית , חטיבה יהודית לוחמת ( חי"ל , ( שתשתתף באופן פעיל בקרבות . אף שההחלטה התקבלה באיחור , הייתה חשיבותה הלאומית רבה . 5 , 500 לוחמי הבריגדה לחמו תחת דגל הלאום . הבריגדה ביטאה את השתתפות העם היהודי במלחמה באויב הנאצי . חיילי הבריגדה התארגנו במהירות במצרים , ומשם יצאו לאיטליה . הם השתתפו בחזית בצפון איטליה מול כוחות צבא גרמניים ( מרס-אפריל . ( 1945 לאחר המלחמה הועסקו חיילי הבריגדה בתפקידי שמירה ואבטחה . לאחר המלחמה פגשו חיילי הבריגדה את הניצולים במחנות העקורים והיו בין מארגני " הבריחה" ( עמ' . ( 302 סמל הבריגדה היהודית
|
|