|
|
صفحة: 270
הצלב האדום והיהודים הצלב האדום הוא ארגון בינלאומי ניטרלי , שמטרתו להגיש סיוע הומניטרי לחיילים , לשבויים ולאזרחים בעת מלחמה ( עמ' . ( 263 בימי מלחמת העולם השנייה ניסה הארגון לסייע לפליטי המלחמה , ובכללם ליהודים - אבל פעולותיו היו מעטות . אנשי הצלב האדום טענו , בתגובה לדרישות הקונגרס היהודי העולמי לסייע ליהודים , כי הארגון אינו יכול להתערב במדיניות הפנים של הצדדים הלוחמים , וכי הוא עלול לסכן את סוכניו ואת פעולותיו . כמו כן טען הארגון , שמעמדם של היהודים בארצות הכבושות אינו מעמד של שבויי מלחמה ואף לא של עצורים , ושממשלת גרמניה אינה מאפשרת שום התערבות מבחוץ ולא עונה על שאלותיו של הארגון - ולפיכך אין הצלב האדום יכול לפעול למען היהודים . פעולות הסיוע של הצלב האדום כללו משלוח של חבילות סעד - מזון ותרופות - למספר קטן של גטאות ומחנות . כאשר הותר לנציגי הצלב האדום לבקר בגטאות ובמחנות ( כגון דכא בּ , ּ ּוכנוולד ַ וטֵרזינׁשטט ְ ) ערכו הגרמנים " הצגה" לפני המשלחת : שיפרו את מראה המחנה והציגו אותו כמקום מסודר בעל תנאים הולמים , הסתירו את החולים והפצועים , והראו יחס אדיב לאסירי המחנה ( עמ' . ( 231 חסידי אומות העולם מסכנים את חייהם למען הצלת יהודים בצד אלו שהיו אדישים לגורל היהודים , ובצד אלו שסייעו לנאצים , הייתה עוד קבוצה - אזרחים ודיפלומטים לא יהודים שהושיטו עזרה ליהודים ועסקו בהצלתם של יחידים או של קבוצות . אנשים אלו סיכנו את חייהם , את משפחותיהם ואת סביבתם הקרובה . פעמים רבות הם היו נתונים לאיומים , להלשנות ולמעשי סחיטה של שכנים ושל משתפי פעולה מקומיים . חלקם קיבלו אחרי המלחמה את התואר " חסיד אומות העולם" ממוסד יד ו ָ ׁש ֵ ם - ָ רּות הזיכרון לשואה ולגבורה . עד היום הכיר מוסד יד ושם ביותר מ22- אלף חסידי אומות עולם - נשים וגברים כאחד . עם זאת , מספר המצילים היה ודאי גדול הרבה יותר . מקרי הצלה רבים לא זכו להכרה שכזאת , ועל רבים מהמקרים לא ידוע כלל . ישנן כמה סיבות לכך : • יהודים רבים שקיבלו עזרה נס ּ ּו במלחמה , וניצולים רבים נפטרו בשנים שאחרי המלחמה - ואין מי שיספר על מעשי ההצלה שלהם . • מצילים רבים נתפסו מסייעים ליהודים ושילמו על כך בחייהם , יחד עם היהודים שאותם ניסו להציל . • רבים מן המצילים ומן הניצולים פזורים ברחבי העולם ואינם יודעים כלל על מפעל חסידי אומות העולם . • יש ניצולים שמתקשים מבחינה נפשית למסור עדות ולספר על מה שעברו בזמן המלחמה , וכך לא מתגלים סיפורי ההישרדות שלהם והאנשים שסייעו להם . • יש מצילים המבקשים להישאר אלמונים . מעשי הצלה מסוימים אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו להענקת תואר " חסיד אומות עולם . " ההחלטה למי להעניק את אות חסיד אומות העולם נקבעת על ידי ועדה ציבורית , לפי הקריטריונים האלה : • עצם הניסיון להציל יהודי ומעורבות אקטיבית של המציל , גם אם הניסיון לא צלח . • המציל סיכן את חייו בעת ביצוע ההצלה . • המציל פעל מתוך מניע הומניטרי כדחף עיקרי . • המציל לא קיבל תמורה חומרית כתנאי להצלה . • קיימת עדות של ניצולים או תיעוד אמין אחר שמאמתים את מעשה ההצלה . כמה דפוסי פעולה אפיינו את הסיוע שהגישו חסידי אומות העולם ליהודים : א . מתן מסתור : המסתור היה בבית המציל או בקרבתו , במקום חבוי ונסתר מן העין , כגון בבורות או בבונקרים מתחת לאדמה , במרתפים , בא ּ ורוֹות , במחסנים או בעליות גג . המסתתרים היו סגורים במקומות מסתור אלו במשך תקופות ארוכות ביותר - חודשים ואפילו שנים . לעתים היו מקומות מחבוא אחרים : מנזרים , בתים נטושים או מפעלים . המסתתרים , מבוגרים כילדים , היו לרוב תלויים לחלוטין בחסדי מציליהם , ועל המציל היה לדאוג לצורכיהם הבסיסיים . סוג זה של הצלה חסיד אומות העולם - המושג לקוח במקור מן המסורת היהודית , שם שימש בין היתר כדי לתאר גויים שסייעו ליהודים בתקופות קשות . בשנת 1953 נחקק חוק "זיכרון השואה והגבורה , " ובו הוטלה על מוסד יד ושם האחריות להנציח את זכרם של חסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים , ולהעניק להם "אזרחות כבוד , ואם הלכו לעולמם - אזרחות זיכרון של מדינת ישראל , לאות הוקרה על פועלם . " המצילים שהוכרו כחסידי אומות העולם מקבלים מדליה שעליה חרות שם המציל או המצילה והמשפט : "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא . " הם זוכים גם לתעודת כבוד שבה מצוין מעשה ההצלה שעשו , וכן להנצחת שמותיהם על גבי לוחות כבוד המוצבים בגן חסידי אומות העולם שביד ושם . על שמם של חלק מחסידי אומות העולם ניטע עץ ביער יד ושם .
|
|