|
|
صفحة: 262
ובהתלהבות את פני הצבא האדום והניפו דגלים אדומים על גגות הבתים . בעיני הפולנים והליטאים , היו הסובייטים בבחינת כובשים ואויבים שמטרתם לחלק את המדינה , לבטל את עצמאותה ולערער את יסודותיה . לפיכך נוצר דימוי שהיהודים הם בוגדים ומשתפי פעולה עם האויב . חוקרים אחדים טוענים כי היהודים קיוו שהצבא האדום יגן עליהם , ולכן העדיפו לחיות בשלטון הסובייטי , שלא רדף אותם בשל היותם יהודים . חוקרים אחרים גורסים כי ההצדקה להתנהגותם של התושבים המקומיים , כאילו הייתה תגובה לתמיכת כל היהודים בסובייטים - מצביעה על תגובה אנטישמית ביסודה . מן המחקר גזל הרכוש היהודי על ידי הונגרים ההונגרים הביטו קדימה באופטימיות מבחינה חומרית , לאחר שהחלה גזלת רכושם של היהודים . יסוד זה של " ה ֲ ָרצ ַ ח ְ ת וגם ירשת" הפך למרכיב מרכזי בהתנהגות החברה ההונגרית בעת השואה . היחס כלפי היהודי נבע בעת השואה מן החישוב החומרי היבש של גזלת הרכוש היהודי . [ ... ] האזרח ההונגרי חונך והתרגל למחשבה שככל שליהודי יהיה רע יותר , כך יהיה טוב יותר להונגרי . זאת לא רק משום הרחקת ה"אויב" היהודי מגוף האומה , אלא גם הרחקתו מצלחת האומה , אשר ידעה ימי מחסור בעת המלחמה . [ ... ] המסר היה ברור : מי שמזדהה עם מצוקת היהודי פועל נגד האינטרסים החומריים שלו ושל משפחתו . [ ... ] כך קנה השלטון את שתיקת תושבי המדינה , על ידי הציפייה לחלוקה קרובה של השלל . ( ר' ואגו , "הקלות הבלתי נסבלת של האדישות - הונגריה , " 1944 בתוך : בשביל הזיכרון , 39 עמ' ( 37-29 1 לדעת ההיסטוריון רפי ואגו , כיצד יכלו אזרחים בהונגריה להצדיק את גזל הרכוש של שכניהם ומכריהם האזרחים היהודים ? הסבירו . תעודה מזיכרונותיה של מאׁשה ָ גרינבאום על אוכלוסיות מקומיות ששיתפו פעולה עם הגרמנים ּבס ִ י ּ פִרי אני מתארת את הליטאים , שביניהם גרו יהודים בשלום יח ֲ ס ִ י במשך שנים רבות . האכזריות שגילו הליטאים בימי מלחמת העולם השנייה הפתיעה והדהימה אותנו . תוך זמן קצר מאוד הם הפכו לרוצחים מיוזמתם הם , התנדבו להיות משתפי פעולה עם הנאצים , ועשו זאת בהתלהבות . הארגונים הלאומניים שלהם והכמורה הטיפו לשנאת יהודים והמריצו את העם הליטאי לפעול יחד עם הגרמנים נגד האויב המשותף - היהודים והקומוניסטים . כדי להצדיק את הפרעות הרצחניות שעשו ביהודים , האשימו הליטאים את יה ּ ּוי ליטא שהם קומוניסטים שהזמינו את הסובייטים לכבוש את ארצם - מעשה בלתי נסלח בעיניהם . הייתה זו טענה מרושעת וכוזבת שנתנה לגיטימציה לכל מעשי השוד והגזל , שלא היו אלא ביטוי ליצר החמדנות של הליטאים ולקנאה שרחשו כלפי היהודים . לא כל הליטאים השתתפו ברצח ממש ; חלק מהם הסתפקו באונס , בשוד ובגזל רכוש מבתיהם של היהודים ומעסֵקיה ְ ֶ ם ; והייתה גם קבוצה קטנה מאוד של ליטאים אמיצי לב , שסיכנו את חייהם והצילו קומץ יהודים . ( מ' גרינבאום , תקווה על פי התהום : יהודי ליטא בין גטו למחנה , עמ' ( 21 מדינות מעטות מצילות יהודים סיוע רשמי שנתנו ממשלות ליהודים - היה מועט . המדינות הניטרליות , ספרד ושווייץ , התירו לפליטים יהודים מעטים להיכנס לתחומן דרך צרפת . ממשלת שווייץ התירה תחילה את שהייתם לתקופה מוגבלת , אך משנת 1943 סירבה להתיר ליהודים להיכנס לשטחה . שתי מדינות שבהן ניצלו מרבית היהודים הן דנמרק ובולגריה . א . הצלת יהודים בדנמרק ב9- באפריל 1940 כבשו הגרמנים את דנמרק . מעמדה של דנמרק הנתונה בשלטון גרמניה הנאצית היה מיוחד : דנמרק הגיעה להסכם עם גרמניה , שבעקבותיו המשיכו הממשלה הדנית והצבא הדני להתקיים כמעט כרגיל ולהתנהל באופן דמוקרטי . כחלק מתנאי ההסכם ומהיחסים הדיפלומטיים בין דנמרק לגרמניה , לא נפגע מעמדם של היהודים הדנים . כשהעלתה גרמניה את " בעיית היהודים , " התנגד הציבור הדני לפגיעה ביהודי דנמרק והגן עליהם , גם מתוך יחס הוגן ליהודים וגם מתוך התנגדות לגרמניה ורצון לשמור על חירותו של המשטר הדני . בעקבות גישה זו , נקבע בוועידת ונזיי ַ ( עמ' ( 223 כי " הפתרון הסופי" לא יתבצע לעת עתה במדינות הסקנדינביות . חיילים גרמנים מאלצים יהודי לגלח זקן של יהודי אחר לעיני אוכלוסייה מקומית , ורשה , סתיו 1939
|
|