|
|
صفحة: 251
רק כעבור שישה שבועות מיום פרוץ המרד , ב16- במאי , 1943 הודיע המפקד הגרמני , הגנרל שטרופ , כי " הרובע היהודי בוורשה חדל מלחימה" וכי " אין עוד רובע יהודי בוורשה , " ולאות ניצחון ּ ּוצץ ַ בית הכנסת היהודי שהיה מחוץ לגטו . מרבית חברי המחתרת נהרגו . בין חורבות הגטו שרדו מאות יהודים שהמשיכו במאבקם לקיום יומיומי בתנאי מלחמה . היו לוחמים שהצליחו לברוח למקומות מסתור בצד הארי של ורשה , ואחרים ליער לֹומיאנקי שליד ורשה . מרד גטו ורשה היה המרד העירוני הראשון באירופה הכבושה . כאמור , השתתפו בו חלק גדול מתושבי הגטו ששרדו את האקציות , גם אלו שלא היו חברי מחתרת פעילים . מרד גטו ורשה בולט בייחודו גם בגלל הזמן שבו התרחש . יהודי גטו ורשה מרדו באביב , 1943 ואילו רוב המרידות החשובות של עמי אירופה פרצו מאוחר יותר , כאשר בעלות הברית סיפקו תמיכה לתנועות ההתנגדות , או כאשר בעלות הברית עמדו לכבוש את האזורים האלה . לדוגמה : מרד הפולנים פרץ רק בקיץ , 1944 כאשר " הצבא האדום" ניצב בשערי ורשה , כלומר - יותר משנה לאחר מרד גטו ורשה , וגם מרידות המחתרת הצרפתית פרצו ברובן רק לאחר הפלישה של בעלות הברית לאירופה ביוני . 1944 תעודה צביה לובטקין : סופו של גטו ורשה צביה לובטקין הייתה ממנהיגי אי"ל , ובימים האחרונים של המרד שהתה בבונקר מפֶקֶדת הארגון ברחוב מילא . 18 ב10- במאי 1943 עברה עם קבוצת הניצולים דרך תעלות הביוב ל"צד הארי" של העיר . הגטו בער . ימים ולילות היה אחוז להבות , והאש ל ִ יח ֲ כה ואכלה בית אחר בית . רחובות עלו על המוקד . עמודי אש תימרו , וניצוצות ניתזו , והשמים עטּו נוגה אדום מבעית . ומקרוב , מעבר לחומה , שטפו החיים כתמול שלשום . אזרחי הבירה טיילו , שיחקו , התהוללו וראו מקרוב את עשן הלהבות ביום ואת האש בלילה . קרוסלה התנודדה וילדים נעו-חגו בה להנאתם התמימה , ובחורות כפר שהזדמנו לעיר הבירה אף הן באו לכאן , נתערסלו וראו אגב כך את הלהבות וידעו ש"היהודים בוערים . " ניצוצות ניתזים אחזו לפעמים בבית מעבר לחומה , אבל שם כובתה האש מיד , ואילו כאן בגטו , לא חש איש להציל . הכול בער - ואין מ ְ כ ַ ּבה . ( ספר מלחמות הגיטאות , עורכים : י' צוקרמן , מ' בסוק , עמ' ( 185 אנשיו של גנרל שטרופ ברחוב בגטו ורשה הבוער בעת דיכוי המרד אנשי האס-אס מוציאים לוחם יהודי מבונקר בגטו ורשה התמונות - מאוסף ׁשטרּוּפ במהלך פעולת חיסול גטו ורשה נלווה למטהו של שטרופ צלם , וחלק מצילומיו הכניס שטרופ לדוח המסכם שלו על חיסול הגטו , אשר נקרא " הרובע היהודי בוורשה איננו עוד . " הוכנו שלושה עותקים מהודרים של הדוח : אחד נשלח להימלר , אחד לקרוגר ( המפקד העליון של האס-אס והמשטרה הגרמנית בגנַרלגּובְרנמן , ( ואת העותק האחרון שמר שטרופ לעצמו . עותק זה ותצלומים נוספים שלא הוכנסו אליו נתפסו אצל שטרופ כאשר נעצר בידי האמריקנים לאחר המלחמה . גם העותקים האחרים נתפסו , ואחד מהם הוצג במשפט נירנברג . יהודים שנתפסו על ידי הגרמנים בסיום המרד בגטו ורשה
|
|