המאבק המזוין בגטאות

صفحة: 249

א . השגת נשק : המחתרות התקשו להשיג נשק . לא היה להן כסף לרכישת נשק , והנשק שברשותן היה מועט ; חלקו יוצר בגטו בחשאי , וחלקו , בעיקר אקדחים , נרכש והוברח אל הגטו תוך סיכון רב . חלק מן הנשק שנרכש התגלה כנשק פגום . ב . אימונים למרד : רק מעטים מחברי המחתרות עברו אימונים שהכשירו אותם ללחימה , ובעיקר ללחימה בשטח בנוי . ג . מודיעין : למחתרות לא הייתה כל מסגרת מודיעינית מאורגנת שתסייע במידע שנדרש לארגון מרד . ד . הקשר עם המחתרת הפולנית : הסיוע מן המחתרת הפולנית היה מועט ביותר . המחתרת העיקרית שפעלה בפולין , " המחתרת הלאומית , " ביקשה לדחות את פעילותה עד שייחלשו גם גרמניה וגם ברית המועצות , והסתייגה מכוונות המרד של היהודים . רק יחידים מן " המחתרת הלאומית" של פולין סייעו ליהודים בהשגת נשק . לעומתה , המחתרת של הקומוניסטים בפולין תמכה במרד ובכוונות המחתרת היהודית - אבל כוחה היה מועט , ולמעשה לא הייתה לה כל השפעה . ה . תמיכת ההנהגה : הצעירים מנהיגי המרד פעלו ללא תמיכה וללא אהדה מצדה של הנהגה לאומית . בניגוד למחתרות של עמים אחרים , שקיבלו תמיכה מממשלות גולות וזכו לאהדה של האוכלוסייה במדינתם , פעלה המחתרת בגטו בדרך כלל גם ללא תמיכת היודנרט ותושבי הגטו . ראשי היודנרט סברו שהמרד יביא לחיסולו של הגטו . לדוגמה : בגטו וילנה דרש יעקב גנס , יושב ראש היודנרט , להסגיר לגרמנים , לפי דרישתם , את איציק ויטנברג , מנהיג המחתרת . הגרמנים דרשו את הסגרתו לאחר שנחשפו קשריו עם המחתרת של ליטא , ואיימו כי אם לא יוסגר - יחוסל הגטו . הציבור היהודי בגטו וילנה , שחש איום מידי על חייו , הסכים להסגרה . ולכן הסגיר ויטנברג את עצמו לידי הגרמנים , וכעבור שעות ספורות התאבד ( עמ' . ( 246 תעודה דיון בגטו ביאליסטוק בשאלת המרד , 27 בפברואר 1943 קטעים מפרוטוקול של האספה הכללית של תנועת "דרור" בביאליסטוק . מרדכי : [ ... ] יכולים אנו לעשות שני דברים : להחליט כי עם שילוחו של היהודי הראשון מביאליסטוק הרינו פותחים ּבקֹונ ְ ט ֶ ר-א ַ ְקצ ְ יה = ) פעולת נגד ;( שממחר אין איש הולך אל בית החרושת , שבשעת האקציה אסור לשום איש מאתנו להסתתר . הכול מתגייסים לפעולה . נוכל להבטיח כי איש מן הגרמנים לא ייצא חי את הגטו [ ... ] להילחם עד האחרון , עד המוות . אנחנו יכולים גם להחליט לצאת אל היער [ ... ] הרשל : [ ... ] לפי הערכתי , הרי המצב האובייקטיבי הוא כזה : הרוב המכריע של הגטו וגם של משפחתנו שלנו נידון למוות , גורלנו נחרץ . את היער לא ראינו מעולם כמקום מחסה . היער היה תמיד בעינינו מקום מלחמה ונקמה . ואולם עשרות הצעירים הפונים כיום ליער , אינם מבקשים שם מקום למלחמה , רובם יחיו שם חיי קבצנים וסופם מן הסתם - מות קבצנים [ ... ] לא נשאר לנו אפוא דבר אחד , והוא : ארגון פעולת התנגדות קולקטיבית בגטו בכל מחיר [ ... ] ולהוסיף פרק של כבוד להיסטוריה של ביאליסטוק היהודית ושל התנועה שלנו [ ... ] שרה : חברים , על ּכבֹוד אין מקום ל ְַ ּבר : הכבוד אבד לנו מכבר . במרבית יישובי היהודים עברו האקציות ללא כל מכשול , ללא כל התנגדות . בוודאי שלהישאר בחיים חשוב יותר מלהמית חמישה גרמנים . אין לי ספק כי בקונטראקציה נאבד כולם . ואילו ביער אפשר שיינצלו 50-40 אחוז מאנשינו . זה יהיה כבודנו , וזאת ההיסטוריה שלנו . אשר ל ַ ּכבֹוד - זה אבד לנו ממילא . להישאר בחיים - זו תעודתנו = ) ייעּוֶדנּו . ( מעיתונות המחתרת בגטו ורשה

السابق  |  التالي