פרק יג: הפתרון הסופי

صفحة: 233

ראשי היודנרט מתמודדים עם מדיניות הגירוש לצורך הגירוש למחנות ההשמדה הופעלו בדרך כלל גם היודנרט וגם המשטרה היהודית . כאשר כבר היה ידוע לכול כי מדובר בשילוח היהודים להשמדה , עמדו ראשי היודנרט לפני דילמה מוסרית קשה במיוחד : האם לשתף פעולה עם הגרמנים ? האם לשלוח את מכסת היהודים הנדרשת להשמדה , וכך להציל אחרים - ולו רק לזמן קצר !? האם לסרב לפקודת הגרמנים , וכך לסכן את כל הגטו ... ? ראשי היודנרט ניסו לדחות את הגזרה ולשכנע את הגרמנים שהיהודים מביאים תועלת בעבודתם , ולעתים נתנו שוחד כדי להצילם . ואולם ההצלחות היו מעטות ולא נמשכו זמן רב . הלבטים של ראשי היודנרט היו קשים ביותר . בעת השילוחים להשמדה , ההכרעה - מי לחיים ומי למוות - הייתה לעתים בידיהם . דוגמאות מכמה גטאות מעידות על דרכי הפעולה של יושב ראש היודנרט : • גטו ורשה : הגירוש הגדול מן הגטו החל ב22- ביולי . 1942 כאשר הבין אדם צ ֶ 'ְרניאקֹוב ( עמ' , ( 197 יושב ראש היודנרט בגטו ורשה , כי ה ֹ ונּו אותו , וכי עליו להעביר שמות של יהודים להשמדה - בלע כדורי רעל והתאבד . על פי אחת הגרסאות , נמצא על שולחנו פתק שכתב לאשתו : " תובעים ממני להרוג ּבְ מֹו ידיי ילדים מבני ע ַ מי . לא נותר דבר זולת המוות" 23 ) ביולי . ( 1942 • גטו לודז : ' כאשר נדרש יושב ראש היודנרט , חיים רּומקֹובסקי ( עמ' , ( 199 למסור " מכסה" של יהודים , ביקש מתושבי הגטו למסור ילדים - כדי להשאיר בגטו את אלה העשויים לשרוד . • גטו וילנה : יושב ראש היודנרט , יעקב גנס , סייע בשליחת יהודים להשמדה והסביר את מדיניותו : " אני עושה את חשבון הדם היהודי ולא את חשבון הכבוד היהודי . אם [ הגרמנים ] ידרשו ממני אלף איש , אני נותן [ להם , [ כי אם אנחנו היהודים לא ניתן מרצוננו הטוב , הם יבואו וייקחו בכוח , אבל לא אלף אחד אלא אלפים רבים : כל הגטו יהיה הפקר בידיהם " . תעודה פקודת הגירוש של יהודי גטו ורשה , מ22- ביולי 1942 ליודנרט נמסרו הדברים האלה : . 1 כל היהודים הגרים בוורשה , בלי הבדל גיל ומין , יפונו למזרח . . 2 פטורים מהפינוי הם : ( א ) כל היהודים המועסקים על ידי השלטונות או המפעלים הגרמניים , היכולים להמציא אישור לכך . ( ב ) כל היהודים שהם חברי היודנרט ועובדיו ( היום הקובע הוא יום פרסום הוראה זאת . ( ( ג ) כל היהודים המועסקים במפעלים של הרייך הגרמני , היכולים להמציא אישור לכך . ( ד ) כל היהודים הכשרים לעבודה , אשר לא נכללו עד כה בתהליך העבודה ; את אלה יש לרכז ּבְקס ְַ ְקט ִ ינ ִ ים ( מחנות צבאיים ) ברובע היהודי . ( ה ) כל היהודים השייכים לצוות בתי החולים היהודיים , וכן אלה השייכים לפלוגות החיטוי היהודיות . ( ו ) כל היהודים השייכים למשטרה היהודית . ( ז ) כל היהודים הנמנים עם בני המשפחה הקרובים ביותר של האנשים המפורטים בסעיפים א-ו . כבני משפחה נחשבים אך ורק נשים וילדים . ( ח ) כל היהודים אשר ביום הראשון לפינוי מאושפזים באחד מבתי החולים היהודיים ולא ניתן לשחררם . יכולת השחרור תיקבע על ידי רופא מטעם היודנרט . . 3 כל יהודי מפונה רשאי לקחת אתו מרכושו 15 ק"ג כמטען נסיעה . אפשר לקחת את דברי הערך : כסף , תכשיטים , זהב וכו . ' יש לקחת אוכל לשלושה ימים . . 4 התחלת הפינוי ב22- ביולי 1942 בשעה . 11 : 00 בתקופת הפינוי ניתנות ליודנרט ההוראות שעל מילּוין ִ המדויק עֵרבים חברי היודנרט בחייהם [ ... ] ( השואה בתיעוד , עורכים : י' ארד , י' גוטמן , א' מרגליות , עמ' ( 225 1 מי היו היהודים הפטורים מגירוש ? מדוע ? 2 בפקודות הגירוש ניצלו הגרמנים חולשות אנושיות . כיצד ? הדגימו . יעקב גנס - ( 1943-1905 ) מפקד המשטרה היהודית ויושב ראש היודנרט בגטו וילנה . שירת בצבא ליטא בשנים . 1924-1919 למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת קובנה . בהיותו ראש היודנרט פעל להגדלת מספר העובדים היהודים , ובכך ביקש להציל את חייהם . קיים קשר עם המחתרת בגטו , אך כאשר לדעתו זו סיכנה את הגטו , נאבק בה ואף תבע להסגיר את יצחק ( איציק ) ויטנברג , מפקד המחתרת , לידי הגרמנים . נורה בגטו על ידי הגסטאפו ב14- בספטמבר . 1943 גירוש ילדי גטו לודז'

السابق  |  التالي