פרק יג: הפתרון הסופי

صفحة: 228

תעודה נאום הימלר לפני קצינים בכירים של האס-אס בפוזן , 4 באוקטובר 1943 ( קטעים ) הימלר אמר את הדברים בנאום בפוזן לפני יותר מ100- קצינים בכירים של האס-אס והמשטרה . אני רוצה לדבר בגילוי לב מלא , להעלות בפניכם פרק קשה מאוד . בינינו נשוחח על כך הפעם באופן גלוי ביותר , ולמרות זאת לעולם לא נדבר על כך בפומבי . [ ... ] אני מתכוון לפינוי היהודים , להשמדת העם היהודי . זה שייך לאותם דברים שאומרים אותם בקלות . " העם היהודי יושמד " , אומר כל חבר מפלגה . " ברור הוא , כתוב במצע שלנו , סילוק היהודים , השמדה , וזאת אנו עושים " . ואז באים הם כולם , שמונים מיליוני הגרמנים " הישרים , " ולכל אחד מהם היהודי ההגון שלו . הרי מובן מאליו , האחרים הנם חזירים , אבל אותו האחד , הוא יהודי מצוין . מכל אלה המדברים כך איש לא ראה במו עיניו ולא עמד בכך . רובכם יודעים מהי המשמעות כאשר 100 גוויות מוטלות ביחד , כאשר מוטלות 500 או . 1 , 000 להחזיק מעמד בכך ועם זאת פרט ליוצאים מן הכלל שבחולשה האנושית - להיוותר הגונים , זהו הדבר שחישל אותנו . זהו דף מפואר בהיסטוריה שלנו , שמעולם לא נרשם ולא יירשם . [ ... ] את העושר שהיה להם ( ליהודים ) לקחנו . נתתי פקודה מפורשת [ ... ] אנחנו לא נטלנו מכך לעצמנו דבר כלשהו . יחידים שמעדו ייענשו בהתאם לפקודה שנתתי בתחילה והיא אומרת : " מי שנוטל מכך ולו מארק אחד - דינו למוות . " מספר מסוים של אנשי אס-אס - והם אינם רבים - נכשלו בכל זאת , והם יומתו ללא רחמים . יש לנו הזכות המוסרית וכן החובה כלפי עמנו לחסל את העם שרצה לחסל אותנו . אולם אין לנו הזכות להעשיר את עצמנו ולו בפרווה אחת , בשעון אחד , במארק אחד , בסיגריה אחת . כיוון שאנו משמידים חיידק , אין אנחנו רוצים בסוף לחלות מחיידק זה ולמות . אני לעולם לא אשלים עם כך , שכאן יתהווה או יתייצב , ולו גם מקום זעיר של ריקבון . בו במקום שהוא ייווצר , נבער אותו במשותף . אולם בסך הכול אנו רשאים לומר , שמתוך אהבה לעמנו מילאנו את התפקיד הקשה הזה , ולא נגרם שום נזק בכך לפנימיותנו , לנפשנו , לאופיינו ... ( השואה בתיעוד , עורכים : י' ארד , י' גוטמן , א' מרגליות , עמ' ( 276-275 1 אילו יסודות של האידאולוגיה הנאצית משולבים בנאום זה ? 2 כיצד מתייחס הימלר אל מעשה ההשמדה ? 3 האם , על פי דברי הימלר , כל האוכלוסייה הגרמנית חשה מחויבות לפתרון הסופי ? הסבירו . תעודה אסור עדותה של פולה שרייבר גולדווסר , שהייתה אסירה קרוב לשנתיים באושוויץ-בירקנאו . את עדותה כתבה בפולנית מיד לאחר המלחמה בהיותה בשוודיה , לשם הגיעה במאי . 1945 חופש תנועה נמנע מאתנו באופן מוחלט , כל תנועה ולו הקלה ביותר - דיבור , אכילה , הליכה - היו מוכתבים מראש . תנאי החיים במחנה כוונו לכך שנבצע רק את מה שנכפה עלינו במכות ובגידופים . הרגשתנו הייתה כחיה נרדפת מטולטלת - ככל שתנוע , כל שתעשה , מישהו תמיד יצעק " אסור . " ! לא היה במחנה איש שיכול לנהוג כנדרש ממנו , הכול היה אסור , ואלמלא ההכרח לעשות דברים מסוימים אי אפשר היה לחיות . אסור להתרחץ , ואינך מורשה להיכנס לחדר הרחצה . אסור ללכת לבית השימוש אלא בשעות שנקבעו לכך , ורק בקבוצות , וגם אז מאיצים בך - "קדימה , מהר " ! אסור לקצר את המעיל או השמלה , אסור לתפור , כל פעולה כזאת נחשבת חבלה . אסור להחזיק בשתי שמלות , אסור להחזיק שתי מערכות לבנים . בחורף אסור ללבוש שני סוודרים , אפילו לא בקור העז ביותר . אסור להחזיק שני זוגות נעליים , אסור לעטוף את הראש המגולח בשתי מטפחות , וזאת היחידה חייבת להיות קשורה בהתאם להוראות . [ ... ] אסור לעבור מבלוק לבלוק . אסור לכתוב . אסור לקרוא . אסור לצחוק , כי זאת חוצפה . אסור לבכות , מפני שכך נוהג מוזלמן , ומיד אתה נחשב כזה . אסור להתהלך ברחוב המחנה , רק לעבור בין הבלוקים . אסור ל ָ ְך להתנשק , כיוון שמיד תיחשבי לסבית . אסור להחליף מילה עם גבר . אסור לשכב על הדרגש בשעות היום , מפני שהממונה על הבלוק רוצה להתפאר בבלוק נאה . אסור לעבור באמצע הבלוק כדי לא ללכלך אותו . אסור לאכול בשעת המסדר , אפילו אם מתים ברעב . אסור לצאת מהשורה כדי להרים מתעלפת . שתידרס ותמות . [ ... ] ולמרות כל זאת אסור , בראש וראשונה שתיפול רוחך , אסור להישבר - שכן זה צעד ראשון להפיכתך למוזלמן . אסור , אסור , הכול אסור . ( פולה שרייבר גולדווסר , ארבע מחברות שחורות , עמ' ( 76

السابق  |  التالي