רצח היהודים בברית המועצות

صفحة: 215

שהתקיימו לאחר המלחמה - ניכרה בהימלר עצבנות רבה בשל הרצח , אף כי באותו הביקור הצדיק בנאום שנשא את מעשי הרצח , וטען שהם " אמצעי הגנה . " הימלר עודד את פיקודיו הרוצחים לבצע את " השליחות ההיסטורית" שהוטלה עליהם וציין כי הוא לוקח על עצמו אחריות למעשיהם . כיוון שהמלחמה בברית המועצות נמשכה יותר מן המתוכנן , וידיים עובדות רבות נדרשו למאמץ המלחמתי - השאירו הגרמנים בחיים יהודים שנחשבו לעובדים נדרשים . יהודים אלו רוכזו בגטאות והועסקו בעבודות כפייה למען המאמץ המלחמתי של גרמניה , לדוגמה : במסגרת עבודות הכפייה נלקחו היהודים לסלילת כבישים שנדרשו בשל קווי החזית הארוכים . תעודה ּ ֹונאר השיר נכתב ביידיש והוגש לתחרות מוזיקלית בגטו וילנה באפריל . 1943 מחבר השיר , שמרקה קצ'רגינסקי , ברח מהגטו והצטרף לפרטיזנים . את השיר הלחין אלק וולקוביסקי , שהיה אז בן . 11 שניהם שרדו לאחר השואה . תעודה " ראיתי בעיני את כולם נרצחים" ( עדות מפי ניצולה ) קטע מעדותה של הניצולה רבקה יוסלבסקה על רצח בעיירה זגורודקה ליד פינסק . העדות נמסרה בשנת 1961 במשפט אייכמן . כשהגענו למקום ראינו אנשים ערומים , מופשטים . עדיין חשבנו שאלה רק עינויים . רציתי בכל זאת לראות , להיוודע , להיות בטוחה . הסתובבתי והסתכלתי מה מתחת לאותו תל , לאותה במה , מה ּב ׁ ׁשח ָ ה , בבור . וזה נתחוור ונודע לי . ראיתי כבר שוכבים כמה שורות של אנשים אשר נורו למוות , כ12- אנשים היו שם . ואני רוצה עוד להזכיר כאן שילדתי אמרה לי עוד בגטו : אמא , מדוע הלבשת לי את בגדי השבת , הרי ליריות ולמוות מובילים אותנו . וכשעמדנו ליד הבור אמרה : מדוע עומדים אנו ומחכים , הבה נברח . וצעירים אחדים ניסו וביקשו לברוח , אך לא הצליחו להתרחק אף לא צעד אחד . בו במקום ירו בהם והרגום . [ ... ] היה קשה מאוד בהליכה . הילדים סבלו . התחלפנו . אנשים נשאו את ילדיהם ונשאו ילדי אחרים על ידיהם כדי לדחוק את הקץ , לדחות את קץ העינויים של הילדים . ההורים והאמהות היו נפרדים לשלום מילדיהם . [ ... ] אותנו הובילו , האיצו בנו אל הבור . כבר היינו עירומים . אבי לא רצה להתפשט כליל , הוא נשאר בבגדיו התחתונים . [ ... ] הגיע תורו להריגה . אמרו לו להתפשט . לא רצה להתפשט את כל בגדיו . נשאר בבגדיו התחתונים . הכו בו קשות ולא רצה . קרעו מעל גופו את הבגדים וירו בו . אני ראיתי . [ ... ] אחר כך הגיע תורי . [ ... ] הפניתי את ראשי . הרי הלכנו כשפנינו אל הבור . הפניתי את ראשי והוא שאל אותי : במי לירות בראשונה - בבתך או בך ? לא עניתי דבר . הרגשתי איך שהבת נקרעת מעלי , הרגשתי את זעקתה האחרונה , ושמעתי כיצד היא נורתה . אחר כך פנה אלי . הפניתי את ראשי . הוא תפס בשערותיי וביקש לירות בי . נשארתי עומדת , שמעתי ירייה . אך נשארתי עומדת . הוא סובב אותי בחזרה , החל לטעון שוב את האקדח . סובב אותי וירה ונפלתי . ( היועץ המשפטי לממשלה נגד אדולף אייכמן , עדויות ( א , ( עמ' ( 421-419 עובדי כפייה יהודים הולכים לנקות רחובות , מוגילב , ּביילֹורּוסיה 1944 ,

السابق  |  التالي