|
|
صفحة: 212
תעודה פקודת הקומיסרים , 6 ביוני 1941 ( קטעים ) במאבק נגד הבולשביזם אסור לנו להניח כי התנהגות האויב תתבסס על עקרונות של הּומנ ָ ִ יּות או על החוק הבינלאומי . בייחוד יש לצפות לכך שהיחס לשבויים שלנו מצד הקומיסרים הפוליטיים למיניהם , שהם עמוד השדרה של ההתנגדות לנו , יהיה אכזרי , לא אנושי ומּונ ָ ע מכוחה של שנאה . יש להפנות את תשומת לבן של כל היחידות לנקודות האלה : . 1 התחשבות ביסודות האלה במאבק הזה או פעולה בהתאם לכללי מלחמה בינלאומיים הן מוטעות ומסכנות הן את ביטחוננו והן את הרגעתו המהירה של השטח הכבוש . . 2 קומיסרים פוליטיים יוזמים שיטות לוחמה א ַ סיאתיֹות ְ ּב ְ ּב ִ ֹוֹות . לפיכך צריך לטפל בהם מיד ובמלוא החומרה . באופן עקרוני יש לירות בהם מיד , בין שנלכדו בפעילות מבצעית ובין שנתפסו במעשי התנגדות אחרים . ( כ"ר בראונינג , הדרך אל הפתרון הסופי , עמ' ( 241 1 על פי הפקודה , מהו היחס אל הקומיסרים ? 2 באילו נימוקים מצדיקה ההקדמה לפקודה את הפקודה ? 3 היטלר אמר כי המלחמה במזרח תהיה שונה מן המלחמה במערב . כיצד מתבטא הדבר בתעודה זו ? ברית המועצות מתמודדת עם הפלישה עד לצהָרי ָ יום הפלישה הראשון הושמדו על הקרקע כ 1 , 200- מטוסים של ברית המועצות . במהלך הפלישה התקדם הצבא הגרמני במהירות . הארצות הבלטיות ואוקראינה נכבשו תוך טבח באוכלוסייה . מפקדי הצבא הרוסי התקשו להמשיך ולפקד על חייליהם , ַ חיל האוויר הרוסי ה ּ וָרּבת מפעילות , תותחים וטנקים ננט ׁוָ , והגרמנים לקחו אותם שלל , כ2- מיליון חיילים רוסים נפלו בשבי , וחיילים רבים אחרים נטשו את יחידותיהם ונמלטו . הרוסים נסוגו , ובמהלך נסיגתם השאירו אחריהם " אדמה חרּוכה . " ב16- ביולי 1941 קרא סטלין למלחמת פרטיזנים ּ בׁש ֹ ֶרף הצבא הגרמני . היטלר בירך על קריאה זו של סטלין והסביר כי הדבר " נותן לנו הזדמנות להשמיד כל מי ׁשֶ עֶרין לנו . " כבר בראשית המלחמה הקימה ברית המועצות " מועצה עליונה לפינוי , " והוטל עליה להעביר אל העורף באופן מאורגן מפעלים , עובדים ובני משפחותיהם . אבל הפינוי המאורגן התעכב , ורבים מאוד - יחידים ומשפחות - נסּו למזרח ברית המועצות . רק בסוף יולי , 1941 כחודש לאחר תחילת הפלישה של גרמניה לברית המועצות , החל פינוי מתוכנן : הרוסים פירקו מפעלים לייצור נשק , שנועדו לסייע למאמץ המלחמתי , והקימו אותם מחדש מעבר להרי א ּ ָרל . במלחמה שהתנהלה בערים הגדולות , דוגמת סמֹולנסק וסטלינגָרד , גילו הרוסים התנגדות נחושה , והגרמנים ספגו אבדות קשות . המצור על לנינגָרד היה לאחד מסיפורי הגבורה הגדולים של המלחמה . צבא גרמניה ּכיתר את לנינגרד החל ב8- בספטמבר 1941 ועד 18 בינואר , 1944 וכמעט שלא היה אפשר להעביר אספקה לעיר . יותר ממיליון מתושבי העיר וממגיניה נספו , אבל התושבים וכוחות הצבא הוכיחו עמידה איתנה , ולמרות הרעב הקשה המשיכו לקיים פעולות תרבות , כמו קונצרטים וחוגי לימוד . עם התקדמות המלחמה , כאשר החלו הגרמנים בהתקפה על מוסקבה 2 ) באוקטובר , ( 1941 פונתה ממשלת ברית המועצות למזרח . אבל סטלין נשאר במוסקבה , עודד בנאומיו את העם הרוסי וקרא לו להילחם בפולשים . " אדמה חרּוכה" - שטח שתשתיתו הוחרבה על ידי לוחמים ותושבים מקומיים לפני נסיגתם או בריחתם מפני הכובש . מדיניות של "אדמה חרוכה" כוללת השחתת האדמה , שרפת יבולים , ניתוק מערכת המים והרס מפעלי תעשייה . מטרתה של מדיניות זו - למנוע אמצעי קיום מן האויב הכובש . אוכלוסייה מקומית בברית המועצות צופה בהרס כפר בזמן מבצע ברברוסה , 1941
|
|