|
|
صفحة: 203
ספרות , כמו למשל , כינוס חגיגי שהוקדש ליצירתו של ביאליק . דרך פעולות מסוג זה ניסה היודנרט להיאבק במציאות הבלתי אנושית של החיים בגטו ולאפשר חיי יום-יום - על אף מצוקת הקיום הנוראה . אחת מפעולות התיעוד הגדולות בעת המלחמה נעשתה ב"עונג שבת . " היה זה הכינוי המחתרתי של ארכיון שפעל בגטו ורשה , בניהולו של ההיסטוריון ד"ר עמנואל ִרינגלּבלּום . תיעוד התקופה היה דרך נוספת להתמודד עם המציאות המאיימת . אנשי הארכיון פעלו מתוך תחושה שהתקופה והאירועים הם בעלי משמעות היסטורית - ושמחובתם לתעדם . שתי קבוצות של חברי "עונג שבת" עסקו בתיעוד : • קבוצת אוספי המידע : ריכזו מסמכים שהגיעו לידיהם : פקודות של הנאצים , מודעות שהודבקו על קירות ועוד . הם תיעדו גם אירועים שהיו עדים להם או ששמעו עליהם . חלקם אספו מידע בנושאים מוגדרים - כמו מצב התברואה בגטו , מצב התזונה , חיי התרבות וכדומה ושמרו גם צילומים וציורים מן התקופה . עובדי הארכיון נפגשו עם פליטים שהגיעו מן הערים והעיירות הסמוכות לגטו ורשה ורשמו את עדויותיהם . תוך התבססות על התיעוד שאספו , החלו אף בכתיבת מחקרים על התקופה . • קבוצת מטמיני המידע : ארזו את החומר התיעודי ּב ִ מכלי מתכת ּוב ְ כדי חלב וטמנו אותם באדמה בכמה מקומות בשטח גטו ורשה . רוב החומר של " עונג שבת" התגלה לאחר המלחמה בעת עבודות בנייה בוורשה . באחד מכדי החלב נמצאה צוואתו של אחד המטמינים , ובה כתב : " על אחת גאה אני , כי בימי הזוועה הגדולה סיכנתי את ראשי והייתי אחד הק ּבְ ָרנים שקברו את אוצר סבלותיו של העם היהודי בשטחי השלטון ההיטלראי . בימים שבהם נ ֹבְ ים עשרות אנשים בעד פשעים שונים , חפרתי באדמה והסתרתי את החומר הזה , כדי שאתם תדעו על הסבל והרציחות שביצעה העריצות ההיטלראית " . מפעלי תיעוד בהיקף קטן יותר נעשו בגטאות נוספים ובמקומות אחרים ברחבי אירופה . גם יומנים שכתבו יחידים - מבוגרים וצעירים , ילדים ובני נוער - מתעדים את התקופה ומעידים על המאבק להישרדות . תעודה השאלת ספרים בגטו וילנה - מיומנו של נער יהודי יום ראשון 13 בדצמבר 1942 היום הייתה בגטו חגיגה - הספר המושאל המאה אלף בספריית הגטו . באולם התיאטרון הייתה היום חגיגה . [ ... ] נישאו נאומים שונים , וגם הייתה תכנית אמנותית . הנואמים ניתחו את הקורא של הגטו . מאות אנשים קוראים בגטו . קריאת הספרים היא בשבילי התענוג הגדול ביותר . הספר קושר אותנו אל החופש , הספר קושר אותנו אל העולם . הספר המושאל המאה אלף הוא הישג גדול לגטו , והגטו רשאי להתגאות בכך . ( י' רודאשבסקי , "יומנו של נער מווילנה , " בתוך : השואה בתיעוד , עורכים : י' ארד , י' גוטמן , א' מרגליות , עמ' ( 357 ד . חיי דת הניסיון לנהל חיי דת באמצעות שמירת שבת וקיום החגים ּכסדָרם היה אף הוא חלק מן העמידה היהודית וההיצמדות לחיים בתקופה זו . לאחר כיבוש פולין החלו הנאצים עמנואל ִרינגלּבלּום - ( 1944-1900 ) היסטוריון ואיש ציבור . ב1927- קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ורשה על מחקרו על קורות יהודי ורשה בימי הביניים . שנים אחדות לימד היסטוריה בבתי ספר תיכוניים לנערים יהודים . מ1930- עבד גם בג'וינט , ובנובמבר 1938 נשלח מטעם הג'וינט לזבונשין , שבה רוכזו כ 6 , 000- יהודים אזרחי פולין שגורשו מגרמניה ( עמ' . ( 165 מפגש זה עם המגורשים וסבלם זעזע אותו . פרט לניהול ארכיון "עונג שבת" עסק בגטו ורשה בעבודה במוסד לעזרה עצמית סוציאלית , ובמסגרתו ארגן רשת של מטבחים עממיים שחילקה עשרות אלפי מנות אוכל לארוחת צהריים לתושבים בגטו . כתב על נושאים מחיי היהודים בזמן הכיבוש בפולין , ובעיקר בוורשה . חוקרים בודקים את החומר התיעודי שנשמר ּבכדי החלב של ארכיון " עונג שבת"
|
|