|
|
صفحة: 202
ב . פעילות תנועות נוער בגטאות רבים פעלו , בגלוי או במחתרת , תנועות נוער ובהן - השומר הצעיר , עקיבא , דרור והשומר הדתי . המדריכים בתנועות היו אנשים צעירים והם ארגנו לבני הנוער פעולות עיוניות ופעולות צופיות , שבהן נדונו נושאים הקשורים לארץ ישראל ולאירועי המלחמה . תנועות הנוער אף ייסדו הכ ff רֹות וקיבוצים ( גרעיני קיבוצים ) בימי המלחמה . פעולות אלו עודדו את בני הנוער ואת מדריכיהם , שימשו מקום מפגש ומפלט מאימת היום-יום ונטעו ּב ַ לב תקוות לעתיד טוב יותר . תנועת " דרור" הקימה בגטו ורשה את גימנסיה " דרור , " ובה למדו במחתרת כמה עשרות תלמידים מקצועות כמו : עברית , היסטוריה , ספרות , מתמטיקה וטבע . מנהיגים מרכזיים של תנועות הנוער , כמו מרדכי אנילביץ , ' צביה לּוּבטקין ויצחק צוקרמן ( אנטק , ( שנמלטו מאזורי הכיבוש בפולין בפרוץ המלחמה , חזרו אליהם - כדי לא להפקיר את חניכיהם . מאוחר יותר היו מנהיגי תנועות הנוער למארגני המחתרות בגטאות ( עמ' . ( 247 לפעילי תנועות הנוער היה חלק חשוב ביצירת קשרים בין הגטאות ; שליחים , ובעיקר ּ רינֹות ק ׁ ש ִָ ריֹות , עברו בין הגטאות תוך סיכון חיים והעבירו ידיעות על מצבם של היהודים . תפקיד חשוב היה לעיתונות המחתרת , שהופצה בידי תנועות הנוער . בעיתונים אלו התפרסם מידע , שלוקט בהאזנה חשאית לרדיו , על התקדמות המלחמה ועל הנעשה בגטאות אחרים . בעיתוני המחתרת יּוחד מקום גם לפרקים בתולדות הציונות והיישוב - ולחדשות מארץ ישראל . תעודה על תנועת הנוער בגטו את הקטע כתב נער בן 14 מגטו לודז . ' חרף התנגדותה של אמא הלכתי לפגישת הֵקן . ערב זה , אשר את מועדו המדויק איני זוכר , היה לנקודת מ ִ פ ְ נ ֶ ה בחיי . כל מה שהיה אחרי הערב הזה אינו דומה למ ְ ַ ה שהיה לפניו . פתאום היה טעם אפילו לחיי היום-יום בגטו האפור והעצוב . היה למ ְ ַ ה לצפות במשך היום . בערב תהיה פעולה ּבֵקן [ ... ] בשעות אלו הגטו מסביב לא היה קיים . כאשר ישבנו במעגל ושרנו שירי מולדת כמו העתקנו את עצמנו לאחד הקיבוצים או המושבות בארץ ישראל . כלום אפשר בגטו לחלום על אושר גדול מזה ? ( ש' חולבסקי , " על הנוער היהודי שהיה , " ילקוט מורשת מב-מג , עמ' ( 147 ג . פעולות תרבות ותיעוד בתמיכת היודנרט היו בגטאות גם חיי תרבות : הועלו הצגות תיאטרון , ובחלק מהן היה הנושא - החיים בגטו , הושמעו הרצאות , והיו תחרויות כתיבה . בגטו לודז' פעלה ספרייה , והיו לה כ 4 , 000- מנויים ; בגטו וילנה הושמעו בכל ליל שבת הרצאות , ובחגים - בחנוכה , בפורים ועוד - התקיימו אירועים חגיגיים משותפים . היו גם עצרות מיוחדות בנושאי מרדכי אנילביץ' - ( 1943-1919 ) מפקד ארגון המחתרת , "ארגון יהודי לוחם" ( אי"ל , ( שהוקם ביולי 1942 בגטו ורשה . מפקד המרד בגטו ורשה , חבר "השומר הצעיר" ומדריך בתנועה . השתתף בפרסום עיתונות מחתרת ובעריכת סמינרים של התנועה . נספה בעת המרד . על שמו קרוי קיבוץ יד מרדכי . צביה לּוּבטקין - ( 1976-1914 ) מראשי המחתרת היהודית בפולין וממקימי ארגון המחתרת , "ארגון יהודי לוחם" ( אי"ל ) בגטו ורשה . ממקימי "הגוש האנטי פשיסטי , " ההתארגנות הראשונה בגטו שקראה למאבק מזוין בגרמנים . בתום המרד עברה עם הניצולים לצד הארי והשתתפה במרד הפולני בוורשה . ( 1944 ) עלתה לארץ ב1946- והייתה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות . העידה במשפט אייכמן . יצחק צוקרמן ( אנטק ) - ( 1981-1915 ) ממייסדי "ארגון יהודי לוחם" ( אי"ל ) בגטו ורשה וממפקדיו . ממייסדי עיתונות המחתרת בגטאות . יצר קשרים עם גטאות אחרים במטרה להפיץ את רעיון המרד . סמוך לפרוץ מרד גטו ורשה נדרש לצאת לצד הארי של ורשה כדי לשמש איש הקשר של המחתרת בגטו ורשה עם ארגונים לוחמים של הפולנים . ניסה להעביר נשק ללוחמים בימי המרד . עלה לארץ ב1947- והיה ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות ומוזיאון "בית לוחמי הגטאות . " העיד במשפט אייכמן . טקס של "חזית הנוער הציוני" לזכר הרצל וביאליק , גטו לודז'
|
|