|
|
صفحة: 172
בגרמניה גוברת ההתעניינות בתנועה הציונית הפעילות הציונית בגרמניה עד עליית היטלר לשלטון הייתה מצומצמת למדי , ומרבית יהודי גרמניה לא גילו בה עניין רב . המדיניות האנטי-יהודית שנקטה גרמניה הנאצית הגבירה את התעניינותם של עוד יהודים גרמנים - בעיקר צעירים - בתנועה הציונית , שהציעה עלייה לארץ ישראל כפתרון אפשרי וחיזקה את הגאווה היהודית . ב1933- היה מספר חברי ההתאחדות הציונית בגרמניה כ , 7 , 000- וב1935- נאמד מספרם בכ22- אלף . במקביל עלה באופן מרשים מספר " רוכשי השקל" - דמי החבר בהסתדרות הציונית , שהעניקו זכות הצבעה בקונגרס הציוני . התנועה הציונית סייעה גם ליהודים שרצו להמשיך ולחיות בגרמניה - באמצעות הקמת מוסדות חינוך . השלטון הנאצי פיקח על פעולות התנועה הציונית , אך לא מנע אותן ואפילו העניק לתנועה חופש פעולה . השלטון הנאצי , ששאף להקמת רייך " נקי מיהודים , " ראה בהגירת היהודים מגרמניה , כפי שהציעה התנועה הציונית , פתרון רצוי . כאמור , סייע " הסכם ההעברה" ( עמ' ( 169 לעליית אלפי יהודים מגרמניה לארץ ישראל . ב30- בינואר , 1933 ייסדה ֵרחה פַרייאר את ארגון עליית הנוער , ארגון שנועד להעלות לארץ ישראל ילדים ובני נוער יהודים . כבר בשנה הראשונה לפעילות הארגון נקלטה קבוצה של 25 בני נוער מברלין בכפר הנוער בן שמן . תעודה מקומה של ארץ ישראל בתודעת יהודי גרמניה הקטע שלהלן מופיע בספר הדרכה למורים בבתי הספר היהודיים בגרמניה בנושא "ידיעת פלשתינה . " הספר נכתב בידי הנס גְרטנר , ששינה את שמו לאחר עלייתו ארצה - ליוחנן גינת . לפני 1933 לא היה מקובל בבתי הספר שלנו לעסוק עיסוק מעמיק בנושא פלשתינה . בהיותה ארץ מולדתנו , טיפלנו בה במסגרת ההיסטוריה המקראית . [ ... ] פלשתינה החדשה והנבנית נתפסה כעומדת מחוץ לתחום בית הספר ; לא נראה כל קשר בין פלשתינה הישנה לבין זו החדשה . לא היה קיים עדיין המושג "ידיעת פלשתינה" בבתי הספר היהודיים שלנו . בשנים האחרונות חל מפנה בעניין זה : פלשתינה הפכה למוקד התעניינות . פלשתינה הייתה ליעד גם ליהודים בגרמניה . אלפי חוטים נקשרו בין שם לכאן , ובייחוד הנוער היהודי בגרמניה קשור בגורלו קשר אמיץ עם ארץ ישראל . ארץ , אשר עד לפני שנים מעטות הייתה לרובנו מושג היסטורי מאובק , עומדת עתה לפנינו מלאת חיים - ורבים שואפים למצוא בפלשתינה , וגם מוצאים בה , מולדת חדשה . מפנה עמוק בחיינו הביא עמֹו גם מהפך במחשבתנו . ׁשבנּו להשכיל ולראות את תולדותינו בהקשרן הלאומי . המושג " גלות" עבר אצלנו שינוי משמעותי כתוצאה מן ההתנסות האישית , וכיום אנו שוב רואים בארץ ישראל את המרכז של עב ֵ רנּו , וכן של ההווה והעתיד שלנו . גם ביודענו שלא כל אחד מאתנו ילך לארץ זו , הרינו נעשים מודעים לכך שהיא מרכז חיינו - שבחוסנה ובחוזקה תלויים החיים ּבּפרניפְריה ֶ , ושגם גורלנו בגלות קשור במידה גוברת והולכת עם ארץ ישראל . ( מדריך דידקטי לבית הספר היהודי , ( 1938 1 המ ִ פ ְ נ ֶ ה שחל במערכת החינוך מציין מפנה בתודעה הלאומית של יהודי גרמניה . מהו מפנה זה ? יהודים מגרמניה מחפשים מקלט עם החרפת יחסם של הנאצים אל היהודים במהלך שנת , 1938 פרסם ארגון " הנציגות הארצית" גילוי דעת ובו הכריז כי הפתרון ההולם היחיד למשבר הוא ההגירה , וכי " אין עוד תקּומה לחיים היהודיים בגרמניה" ויש צורך לחתור להגדלת מספר היהודים העוזבים את גרמניה . את מצבם של הפליטים היהודים מגרמניה באותה תקופה מסמל , אולי יותר מכול , מסעה של האנייה סנט לואיס . האנייה הפליגה במאי 1939 מנמל המ ּ בְרג שבגרמניה לנמל ֵרחה פַרייאר - ( 1984-1892 ) ייסדה את ארגון עליית הנוער ועמדה בראשו יחד עם הנרייטה סאלד . עלתה לארץ ישראל בשנת . 1941 בשנת 1943 הקימה את "המפעל להכשרת ילדי ישראל , " שפעל לקידום חינוכם של ילדים ממשפחות מצוקה , ובשנת 1973 עבר ארגון זה לאחריות משרד החינוך . בשנת 1981 קיבלה את פרס ישראל על פעילותה בתחום הרווחה , הנוער והקהילה . יהודים עולים לאנייה סנט לואיס , המבורג , מאי 1939
|
|