|
|
صفحة: 169
עם זאת , בעקבות המדיניות האנטי-יהודית גבר בהדרגה זרם ההגירה של יהודים מגרמניה . בשנים 1934-1933 היגרו מגרמניה כ60- אלף יהודים - ורובם הגיעו לצרפת , להולנד ולצ'כוסלובקיה . אחרים הגיעו לארץ ישראל במסגרת העלייה החמישית . גל הפליטים הגובר מגרמניה הניע כבר ב1933- את חבר הלאומים לייסד משרד לטיפול בפליטים מארץ זו , ואולם המשרד התקשה לפעול מחוסר סמכויות . " הסכם ההעברה" שנחתם באוגוסט 1933 בין הסוכנות היהודית לבין משרד הכלכלה הגרמני תרם לעידוד הגירת יהודים מגרמניה ולעלייתם לארץ ישראל . ההסכם נגע ליהודים שרצו להגר מגרמניה ולהעביר משם כסף - וליהודים שביקשו להישאר בגרמניה , אבל ביקשו להשקיע מכספם בארץ ישראל . על פי ההסכם , הותר ליהודי גרמניה להגר לארץ ישראל - בתנאי שישאירו חלק מהֹונם בחשבון מיוחד בגרמניה . בארץ ישראל קיבלו בתמורה לכסף שהפקידו בגרמניה , סכום ׁשו ְ וה ֵ ערך בלירות ארצישראליות . הכספים הופקדו בחשבון המיוחד של " חברת העברה , " שמשרדיה היו בתל אביב , ועל שמה נקרא ההסכם . כספים אלו הושגו ממכירת סחורות שיוצרו בגרמניה ויובאו לארץ ישראל - ואחר כך נמכרו בארץ ישראל או במדינות ע ֲ ָרב השכנות ( עמ' . ( 175 הסכם ההעברה היה בתוקף עד פרוץ מלחמת העולם השנייה . ההסכם שירת את האינטרסים של כל הצדדים - של יהודי גרמניה , של היישוב ושל גרמניה : א . יהודי גרמניה יכלו לקבל פיצוי על רכושם והֹונם שנותרו בגרמניה ולעלות לארץ ישראל . ב . לארץ הגיעו יהודים אמידים בעלי הון . ג . גרמניה מצאה שוק למוצרי התעשייה שלה ומנעה הוצאת כספים מן המדינה . ד . באמצעות מכירת סחורות גרמניות בארץ ישראל יכלה גרמניה לערער את החרם האנטי-נאצי . ה . גרמניה הצליחה להשפיע על הגירת היהודים משטחי הרייך . עם זאת , ההסכם גרר ויכוח בעולם היהודי . היו רבים שסברו כי יש להחרים את גרמניה הנאצית בשל מדיניותה האנטי-יהודית , והתנגדו להסכם . לאחר שחלפה הבהלה הראשונה מן המדיניות האנטי-יהודית של שנת , 1933 שבו רבים מן היהודים המהגרים לגרמניה . הרגיעה היחסית במדיניות האנטי-יהודית בגרמניה בשנת 1934 בהשוואה למדיניות ששררה שנה קודם לכן , נטעה בלב היהודים תקוות למיתון הרדיפות נגדם . בהדרגה הלכו והסתגלו למציאות שבה בודדו והורחקו מחיי החברה , הכלכלה והתרבות . למרות אפשרויות ההגירה המצומצמות , נמשכה ההגירה מגרמניה , ובכל אחת מן השנים 1937 , 1936 , 1935 היגרו מגרמניה כ22- אלף יהודים בממוצע . ההקצנה במדיניות האנטי-יהודית בשנת 1938 ו"ליל הבדולח" גרמו לגידול בהגירה - ובשנת 1938 היגרו מגרמניה כ47- אלף יהודים , וב1939- כ70- אלף יהודים . בשנים 1939-1933 עזבו את גרמניה בסך הכול כ250- אלף יהודים . משפחות רבות ניסו להרחיק את ילדיהן מגרמניה עד שתסתיים תקופת המצוקה . עד 1939 הגיעו לאנגליה כ 5 , 500- ילדים בלי הוריהם . הולנד , בלגיה ודנמרק קלטו גם הן כמה מאות ילדים . אבל כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה בספטמבר - 1939 התמעטו אפשרויות ההגירה , עד שפסקו לחלוטין . תעודה נגד הגירה מבוהלת של יהודים מגרמניה , 28 באפריל 1933 קטע מתוך ההכרזה הראשונה של ה"וועד היהודי המרכזי לסיוע ולקימום . " ההכרזה יצאה נגד ההגירה המבוהלת של יהודים מגרמניה 28 ) באפריל . ( 1933 אל נא תחשבו כי ניתן לפתור את בעיותיה של היהדות בגרמניה ללא קורבנות מרחיקי לכת , באמצעות הגירה ללא רסן . אין זה לׁשבחֹו ְ של אדם לעזוב את גרמניה כדי לאכול ללא דאגה מכספי הריבית שלו הרחק מהאחים בגרמניה ומגורלם . אף אחד לא ייווׁשע על ידי הגירה לחוץ לארץ , ללא תכלית ובלי סיכויים למחיה ; הוא יגדיל שם רק את עַדת מחוסרי העבודה ומחוסרי האמצעים . ייּבֵדק כל סיכוי , תנוצל כל אפשרות כדי לעזור לאנשים למצוא את מחייתם בחוץ לארץ , אם לא תהיה להם עוד אפשרות לפרנסה במולדת הגרמנית ! אל נא תעזבו את גרמניה סתם ! ( קטע מ"עיתון האגודה המרכזית , " בתוך : ל' יחיל , השואה - גורל יהודי אירופה , 1945-1932 כרך ראשון עמ' . 135 ההדגשה במקור ) 1 איזו ביקורת הכותב מטיח כלפי היהודים המבקשים להגר ? מדוע ? 2 כיצד הוא מציע להם להתמודד עם דחיקתם מן הכלכלה ? העלייה החמישית - עלייה לארץ ישראל בשנים . 1939-1931 כ 20 % - מכלל העולים בעלייה זו עלו מגרמניה . הסוכנות היהודית - מוסד שהוקם ב1929- כגוף משותף לציונים וללא ציונים . הסוכנות הוכרה על ידי ממשלת בריטניה כארגון המייצג את העם היהודי בשאלות הנוגעות לארץ ישראל . עד הקמת המדינה הייתה הסוכנות היהודית הגוף המדיני והביצועי הראשי של התנועה הציונית בתחום המדיני-דיפלומטי ובתחום ההתיישבות בארץ ישראל . בסוכנות פעלו כמה מחלקות : המחלקה להתיישבות , המחלקה לעלייה , המחלקה המדינית ועוד .
|
|