|
|
صفحة: 167
במלאכת ההרס בדייקנות מדעית . בבניין נשמעו קולות ילדים מפוחדים . צעקתי בקול : " ילדים צאו מיד לרחוב " ! עשיתי זאת בניגוד להוראות הגסטאפו בהנחה שברחוב , במקום ציבורי , צפויה לנו פחות סכנה מאשר בפנים . הילדים נחפזו לרדת במדרגות צרות מאחורי הבית , רובם בגילוי ראש ובלי מעיל , על אף מזג האוויר הקר והרטוב . רצינו להגיע להצטלבות הקרובה , ליד בניין העירייה . התכוננתי לבקש את עזרת המשטרה . היו שם כ10- שוטרים , ובינתיים התאסף קהל סקרנים שחיכו להמשך העלילה . לא ארך זמן רב , וקצין המשטרה הבכיר פרייהאן צעק לעברנו : " יהודים לא יקבלו הגנה מאתנו ! תסתלק מהר אתה והילדים שלך " ! פרייהאן גירש אותנו לרחוב צדדי לכיוון בית היתומים . כיוון שלא יכולתי למצוא את מפתח השער האחורי , שלף השוטר את הפגיון ופרץ את הדלת . אמרתי לפרייהאן : " מוטב שתהרוג אותי ואת הילדים , והסיוט ייגמר מהר " ! בתגובה ל"הצעתי" העלה הקצין על פניו חיוך ציני . הוא דחף אותנו לדשא הרטוב שבגינת המוסד וציווה עלינו שלא לעזוב את המקום בשום פנים ואופן . מן הצד האחורי של הבניין יכולנו לראות כיצד הבית נהרס בשיטתיות בפיקוח אנשי החוק והסדר - המשטרה . מדי פעם הגיעו לאוזנינו קולות נפץ מחלונות ודלתות שבורים . דרך פתחים בקיר , שעד לפני זמן קצר שימשו כחלונות ודלתות , נזרקו החוצה ספרים , כיסאות , מיטות , שולחנות , כלי מיטה , ארגזים , ארונות , חלקי פסנתר , ג ְָ ר מֹ ופֹון ומפות . בינתיים התאספו מסביב לבניין מאות אנשים . ראיתי ביניהם פנים מ ּ ּכרִקת , ס ַ ּפִקים של בית היתומים או בעלי מלאכה שרק יום או שבוע קודם לכן היו שמחים לעבוד עם לקוחות יהודים . הפעם היו אדישים , הסתכלו במעשה ההרס ללא התרגשות מיוחדת . ב 10 : 15- נשמע קול צופרים ! ראינו עמוד עשן סמיך עולה למעלה . מן הכיוון היה ברור שהנאצים הציתו את בית הכנסת . עד מהרה גברו ענני העשן והאש . כעבור זמן ראיתי שגם בתי יהודים בקרבת בית הכנסת הועלו באש - בהדרכתם המקצועית של מכבי האש . הם היו דרושים שם - כדי להציל משרפה את בתי הנוצרים בסביבה . [ ... ] ( י"ס הרץ , "ליל הבדולח בבית היתומים בדינסלאקן - מזיכרונותי , " בתוך : השואה בתיעוד , עורכים : י' ארד , י' גוטמן , א' מרגליות , עמ' ( 90-89 1 התעודות מציגות את " ליל הבדולח" משלוש נקודות מבט : גבלס , המייצג את הממשל הגרמני ; אזרח גרמני ואזרח יהודי . מהם זווית הראייה והמידע המייחדים כל עדות ? תעודה הקמת "רשות מרכזית להגירת יהודים , " ינואר 1939 הוראה מאת גרינג , הממונה על תכנית ארבע השנים של משרד הפנים . ההוראה נכתבה כחודשיים לאחר "ליל הבדולח . " יש לקדם בכל האמצעים את הגירתם של היהודים מגרמניה . במיניסטריון הפנים של הרייך תוקם " רשות מרכזית של הרייך להגירת יהודים" [ שתורכב ] מנציגי הרשויות הנוגעות בדבר . לגבי כל שטח הרייך באופן אחיד , מתפקידה של הרשות המרכזית של הרייך : . 1 לנקוט בכל האמצעים לשם הכנתה של הגירת יהודים מוגברת , בין השאר , להקים ארגון יהודי שיתאים להכנה אחידה של בקשות להגירה ; לעשות את כל הצעדים להשגת אמצעים כספיים , במטבע מקומי ובמטבע זר , וניצולם התכליתי ; לקבוע , תוך שיתוף פעולה עם רשות ההגירה של הרייך , את הארצות המתאימות להגירה . . 2 לכוון את ההגירה , בין השאר לדאוג להעדפת הגירתם של היהודים העניים יותר . . 3 להחיש את ביצוע הגירתו של כל יחיד בכך שעל ידי טיפול מרוכז בבקשות ההגירה , תשיג במהירות וללא תקלות את התעודות והאישורים הרשמיים הדרושים למהגר היחיד , ותפקח על הגשמת ההגירה . ( השואה בתיעוד , עורכים : י' ארד , י' גוטמן , א' מרגליות , עמ' . 103-102 ההדגשות במקור ) 1 אילו פעולות עשתה גרמניה כדי לעודד את הגירת היהודים מתחומיה ? 2 כיצד השתלב עידוד ההגירה באידאולוגיה הנאצית ? בית הכנסת אורניינבורג עולה בלהבות , ברלין
|
|