|
|
صفحة: 162
אולימפיאדת ברלין : 1936 רגיעה זמנית במדיניות הגזענית רגיעה זמנית ביחס המפ ְ לה יהודים לרעה חלה במהלך שנת , 1936 לרגל המשחקים האולימפיים בברלין ( עמ' . ( 126 הוועד האולימפי אישר את קיום המשחקים בברלין , בתנאי שלא יהיה בהם שום מעשה אפליה של יהודים או של ספורטאים אחרים כדי לא לפגוע באחדות האולימפית . משום כך הוזמנו להשתתף בנבחרת האולימפית הגרמנית לתקופת האולימפיאדה שני ספורטאים שהיגרו מגרמניה - הסייפת הלנה מאייר ( זכתה במדליית כסף ) ושחקן ההוקי-קַרח רודי ּבאל . שני הספורטאים הוזמנו למרות חוקי נירנברג , שלפיהם היו "חצי יהודים . " היטלר הבין כי האולימפיאדה ככינוס בינלאומי יכולה לסייע להכרה חוקית בינלאומית במשטר הנאצי , ולכן נעשתה האולימפיאדה לאירוע תעמולתי חשוב . מבחינה תעמולתית ניצל המשטר הנאצי את האולימפיאדה כאירוע שעשוי למתן את ההתנגדות בדעת הקהל העולמית למדיניות הגזענית של גרמניה . משום כך הורה היטלר להתיר לארגוני הספורט היהודיים לפעול עד לסיום האולימפיאדה . לדבריו : " כל הגבלה של אימוניהם והכנותיהם של איגודי ספורט יהודיים [ ... ] עלולה להביא תוצאות בלתי נעימות , בייחוד בתחום מדיניות החוץ של הרייך " . אף על פי כן הצליחו מארגני המשחקים למנוע את השתתפותם של קבוצות ספורטאים יהודים מגרמניה במשחקים עצמם . במהלך משחקי האולימפיאדה נעלמו ממרכזי הערים ומאתרי התיירות השלטים שאסרו כניסת יהודים למקומות ציבוריים . מבזק ב1935- גברה המדיניות האנטי-יהודית בגרמניה , כאשר נאסר על היהודים להיכנס למקומות בילוי , הּוקצ ְ נה האלימות נגד זוגות מעורבים , ונאסר על יהודים לשרת בוורמכט . חוקי נירנברג , שאושרו בכנס המפלגה ב , 1935- היו שיא המדיניות האנטי-יהודית . חוקים אלו שללו את אזרחותם של היהודים ועקב כך - את זכויותיהם הפוליטיות , וכן אסרו נישואי תערובת . התקנֹות לחוקי נירנברג הגדירו מי נחשב יהודי . חוקי נירנברג נתנו תוקף לעיקרון הגזעני , ובעקבותיהם בוטל השוויון האזרחי של יהודי גרמניה . ב1936- התקיימה האולימפיאדה בברלין , וחלה רגיעה זמנית ביחס המפ ְ לה אל היהודים . היטלר השתמש באירועי האולימפיאדה לשם תעמולה , שנועדה למתן את דעת הקהל העולמית כלפי הנאציזם . המצב האתני של היהודים על פי חוקי נירנברג ספורטאים יהודים , ברלין , 1936 ספורטאים אלו קיבלו היתר מיוחד להיבחר לסגל האולימפי הגרמני .
|
|