|
|
صفحة: 157
: 1934-1933 צעדים ראשונים חרם על בתי עסק בבעלות יהודית עם עליית הנאצים לשלטון היו היהודים בגרמניה ח ׂ ּופ ִ ים למעשי אלימות , בעיקר אותם יהודים שכונו אֹוסט-יּודן ( יהודי המזרח . ( היו אלו יהודים שהיגרו לגרמניה ממזרח אירופה , יהודים עטורי זקן ּ ופאֹות ֵ , לבושים בלבוש מסורתי ודוברים יידיש . הם התרכזו ברבעים מיוחדים בערים הגדולות - כמו ברלין או מינכן - ונפגעו ממעשי אלימות . מעשי אלימות הופנו נגד יהודים גם ביישובים כפריים קטנים בגרמניה . חודשיים לאחר מינויו של היטלר לקאנצלר הוטל חרם כלכלי ּכלל ארצי על היהודים בגרמניה . הייתה זו הפעולה המאורגנת הכלל ארצית הראשונה נגד היהודים . המפלגה הנאצית היא שניהלה את החרם , בתיאום עם הממשלה . נקבע כי החרם יוטל החל בשבת 1 באפריל . 1933 כרוזי ענק שהופיעו ברחובות קראו לאזרחי גרמניה לא לקנות בבתי כול-בו ובבתי עסק של יהודים . המפלגה קבעה כי החרם יתבצע " תוך שמירה מוחלטת על השקט והמשמעת , " ובהוראות לפעילי המפלגה הוטל עליהם לדאוג כי " אל נא תיפול שערה מראשו של יהודי . " עוד לפני תחילת החרם הופעלו על היטלר לחצים לביטולו . הנשיא הינדנ ּ בְרג ניסה להשפיע על הממשלה לבטל את החרם , ובארצות רבות הושמעו תגובות נגד החרם ונגד גרמניה . אבל התעמולה הנאצית הסבירה את הטלת החרם הכלכלי כצעד במלחמתה של " גרמניה החדשה" נגד היהדות הבינלאומית . שלטונות גרמניה הנאצית טענו כי היהודים הם האחראים להסתייגות הגוברת במדינות שונות מגרמניה הנאצית ולמחאות נגדה , וזאת בהשפעת הידיעות שהופצו על התקפות אנטישמיות בגרמניה . לדברי התעמולה הנאצית , נועד החרם לצמצם את " השפעתם המזיקה" של היהודים על כלכלת גרמניה ולהפסיק את " תעמולת הזוועה האנטי-גרמנית של יהדות העולם , שניזונה והודרכה על ידי יהדות גרמניה . " ביום החרם עמדו משמרות של אנשי אס-אה ואס-אס סמוך לחנויות ולבתי עסק של יהודים , ובעיקר סמוך לחנויות הכול-בו שבבעלות יהודית - ומנעו מקֹונים להיכנס . עיתונים בעולם תיארו את האירועים הללו . הכותרת הראשית של עיתון המפלגה הקומוניסטית בבריטניה " דיילי ו ֹ ְרקר" הכריזה : " תזכורת ּבְ זּויה מימי הביניים . חרם נאצי ּבְ רּוטלי ( אכזר ) על חנויות היהודים " . עוד עיתונים , בצרפת ובארצות הברית , תיארו בכתבות נרחבות את האירועים בגרמניה . החרם לא זכה להצלחה שלה ציפו הנאצים - רבים מאזרחי גרמניה גילו אדישות למתרחש , ואילו רבים מן היהודים העדיפו שלא לפתוח את בתי העסק שלהם ביום החרם . חששותיו של היטלר מפני חרם ממושך העלול לפגוע בתדמיתה של גרמניה גרמו לכך שהחרם נמשך בסופו של דבר יום אחד בלבד . השלטון הנאצי הבין כי חרם ממושך עלול לפגוע בכלכלת גרמניה , שהייתה תלויה גם בקשרים עם מדינות אחרות וגם בגופים כלכליים - כמו בנקים ומפעלי תעשייה - שבהם היו שותפים יהודים . החרם ביטא את נחישות המפלגה הנאצית לממש את המדיניות האנטי-יהודית . על ידי החרם הצליחה המפלגה להפגין את כוחה במדינה . המפלגה עוררה חשש ופחד בקרב מתנגדיה , ובו בזמן משכה אזרחים מהססים אל שורותיה . חיילי האס-אה משגיחים על קיום החרם
|
|