|
|
صفحة: 128
בתחום המוזיקה דחו הנאצים בבוז את יצירותיהם של מלחינים ממוצא יהודי שהתנצרו , כגון פליּכס ּבְרתֹולדי מנדלסֹון וגּוסטב מהלר . כן הוחרם הג'אז האמריקני , שנתפס כ"מוזיקה של ּכּו ff ֹונים" - מוזיקה נחותה ומנוונת . הנאצים טיפחו מוזיקה קלסית "גרמנית" - כמו זו של ּבטהֹובן ומֹוצְרט , ובעיקר את המוזיקה של וגנר , שהיטלר העריץ אותה ואת תפיסותיו האנטישמיות של ריכרד וגנר עצמו . וגנר היה היוצר המושמע ביותר באולמות האופרה של הרייך השלישי . הוא שימש אב רוחני למנהיגי המפלגה , ויצירותיו נחשבו למייצגות את מהות המפלגה . כביטוי לכך , מדליונים שנמכרו באירועים מוזיקליים הקשורים במוזיקה של וגנר , נשאו לעתים את דיוקנו של היטלר במקום את זה של וגנר . נוסף על המוזיקה הקלסית ה"גרמנית" טיפחו הנאצים מוזיקה עממית ושירי לכת . אבל מוזיקאים ומלחינים , מוכשרים ככל שהיו , שלא הסכימו עם האידאולוגיה הנאצית - נאלצו לעזוב את גרמניה . בתחום האדריכלות הושמצה תנועת ה ּ אּוהאּוס בָ ( עמ' ( 108 והוגדרה כ"אדריכלות בולשביקית . " לעומתה טיפח היטלר עצמו , בשיתוף האדריכל אלברט ff ּפאר , אדריכלות פוליטית , ובסגנון זה נבנו בנייני ענק , שחיקו את האדריכלות של האימפריה הרומית . היטלר הצדיק בנייה זו בטענה שמבנים מ ֹ ונּומנטליים ( מבנים עצומים ומרשימים ) הם אלו הנותרים כמזכרת מתקופות חשובות בהיסטוריה , כמו המבנים ששרדו מן האימפריה הרומית , ומעידים על עוצמתה . במסגרת התכנון המחודש של ברלין , שבו ביקשו היטלר ו ׁשְ ּפאר ֵ להפוך אותה לבירת העולם , הציע ׁשְ ּפאר ֵ לפנֹות ַ ולהרוס אזורים שלמים בעיר . פליּכס ּבְרתֹולדי מנדלסֹון - ( 1847-1809 ) מלחין גרמני בן למשפחה ממוצא יהודי שהתנצרה . נכדו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון . הוטבל לנצרות בהיותו בן 6 עם יתר אחיו ביוזמת הוריו , שראו בהתנצרות דרך להשתלבות בחברה הגרמנית . בגיל 17 חיבר את אחת היצירות הנודעות שלו : הפתיחה ל"חלום ליל קיץ" על פי מחזהו של ויליאם שייקספיר . היצירה כוללת גם את "מארש החתונה" הידוע . ניצח על תזמורת לייּפציג ואף יסד במקום קונסרבטוריון . גּוסטב מהלר - ( 1911-1860 ) מלחין ומנצח יהודי אוסטרי . ניצח על התזמורות של פראג , בודפשט והמבורג . בשנים 1907-1897 ניהל את האופרה של וינה , אחד התפקידים היוקרתיים של עולם המוזיקה . חודשים ספורים לפני שקיבל את התפקיד - התנצר , מעשה שסייע לבחירתו . לּודוויג ון ּבטהֹובן - ( 1822-1770 ) מלחין ופסנתרן גרמני . החל ללמוד מוזיקה בהיותו בן . 5 חיבר כ600- יצירות מוזיקליות - ובהן סימפוניות , סונטות ואופרה אחת - וכן גם לחנים לשירים . מיצירותיו המפורסמות - "הסימפוניה החמישית . " בהיותו כבן 30 החל לאבד את שמיעתו , אבל הדבר לא מנע ממנו להמשיך וליצור . וֹולפגנג אמדיאּוס מֹוצְרט - ( 1791-1756 ) מלחין אוסטרי . כישרונו המוזיקלי התגלה כבר בהיותו ילד , והוא החל ללמוד מוזיקה בהיותו בן . 4 בהיותו בן 6 לקח אותו אביו , שהיה כנר ומלחין , למסע הופעות בפריז ובלונדון , והוא זכה להצלחה רבה . בין יצירותיו הנודעות : "נישואי פיגארֹו" , ( 1786 ) ו"חליל הקסם" . ( 1791 ) ִריכְרד וגנר - ( 1888-1813 ) מוזיקאי ומלחין אופרות גרמני בעל תפיסת עולם אנטישמית . בחיבורו "היהודים במוזיקה" ( 1850 ) טען כי היהודים הם נטולי כל כישרון בהבעה אמנותית - ובעיקר במוזיקה . לדבריו , שפת האמנות היא שפת הרגש , ושפה זו זרה ליהודים . מנהיגי המפלגה הנאצית ראו בו אב רוחני . יצירותיו מנוגנות במדינות שונות בעולם , אך בחברה הישראלית יש עדיין רבים המתנגדים להשמעת המוזיקה שלו . אלברט ff ּפאר - ( 1981-1905 ) אדריכל הרייך ושר החימוש והייצור המלחמתי בגרמניה . הצטרף למפלגה בהשפעת התרשמותו מכינוס המפלגה ב . 1930- ב1934- מונה לאדריכל הראשי של המפלגה , והוא שתכנן את אזור כינוסי המפלגה בנירנברג , אזור המיועד לכ250- אלף איש . היטלר הטיל עליו לתכנן מחדש את ברלין , והוא תכנן את האצטדיון למשחקים האולימפיים שהתקיימו ב . 1936- החל ב1942- היה לשר החימוש , ולצורך חימוש הצבא השתמש בעובדי הכפייה והיה שותף לבניית מחנות הריכוז . למרות זאת , אחרי המלחמה , כאשר הועמד למשפט בנירנברג , טען כי לא ידע על רצח היהודים וכי לא השתתף בו . בעדותו הדגיש כי היה שותף לניסיון ההתנקשות בהיטלר בפברואר 1945 וגינה את המשטר הנאצי . מסמכים היסטוריים שנחשפו בשנות התשעים של המאה ה20- מפריכים לחלוטין את גרסתו . הם מעידים על מעורבותו הישירה של שפאר בתכנון הרחבת מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ ב1942- ועל תכנון תאי הגזים והמשרפות במקום . במשפט נירנברג נגזרו עליו 20 שנות מאסר , והוא שוחרר ב1966- והחל בכתיבת ביוגרפיה . הביוגרפיה זכתה לפרסום רב , והוא היה למרצה מבוקש . היטלר ושפאר ליד דגם של האצטדיון בברלין
|
|