|
|
صفحة: 106
ד . רציחות פוליטיות : תחושת חוסר היציבות מצאה את ביטויה בטרור ובמעשי רצח פוליטיים . בשנים 1922 -1919 ביצע הימין 354 רציחות פוליטיות . חשיבות מיוחדת נודעה לרצח שר החוץ של רפובליקת ויימאר - ולטר ָרטנאּו - ביוני . 1922 כמה חודשים לפני הירצחו , באפריל , 1922 חתם רטנאו בעיר ָ ר אּפָ לֹו שבאיטליה על הסכם ָראּפלֹו - הסכם ידידות בין גרמניה לברית המועצות . היה זה הסכם מהפכני : שתי המדינות שנלחמו זו בזו במלחמת העולם הראשונה הסכימו לחדש את היחסים הדיפלומטיים ביניהן , לשתף פעולה בענייני כלכלה ולהימנע מהתקפה זו על זו . הסכם ראפלו שינה בבת אחת את מפת היחסים הבינלאומיים באירופה . כתוצאה ממנו גרמניה וברית המועצות לא היו עוד מדינות מבודדות , כפי שהיו לאחר המלחמה . ההסכם גרם תדהמה בקרב מדינות מערב אירופה , אבל בגרמניה היו חוגים שבחנו את ההסכם בדרך אחרת : מתנגדיו של ָרטנאּו טענו כי הוא יהודי שהצליח לעלות לגדולה בזכות תבוסתה של גרמניה , וכי " רטנאו היהודי הבינלאומי נשא נפשו לתבוסת גרמניה . " ועוד טענו כי רטנאו כרת ברית עם " השטן הבולשביקי" וכי מכר את גרמניה לבולשביקים . משבר כלכלי בראשית שנות העשרים מחליש את הרפובליקה משבר כלכלי , שפקד את גרמניה בראשית שנות העשרים , החליש את רפובליקת ויימאר . תחילתו של המשבר הכלכלי נעוצה בתוצאות מלחמת העולם הראשונה : על הממשלה החדשה הוטל לספק מקומות עבודה לחיילים המשוחררים , לסייע לנכים ולפצועים , לשקם את התעשייה ולהתמודד עם מימון הוצאות המלחמה ותשלום הפיצויים . פעולות אלו הצריכו השקעות כספיות גדולות . הדרך העיקרית למימון ההוצאות הייתה הדפסת כסף , ופעולה זאת האיצה את האינפלציה . היסטוריונים טוענים כי היה אפשר להתגבר על הבעיות הכלכליות בעזרת הטלת מסים , אבל הממשלה נמנעה מלעשות זאת מפני שחוגי הימין הלאומניים טענו שכספי המסים ישמשו לתשלום פיצויים לצרפתים . האינפלציה שירתה גם אינטרס פוליטי : בעזרתה היה אפשר להוכיח כי גרמניה חסרת אונים מבחינה כלכלית בגלל תנאי חוזה ורסאי , ולכן אינה יכולה לשלם פיצויים . בעקבות האינפלציה המסחררת ששררה בגרמניה , החליטה הממשלה להפסיק את תשלום הפיצויים . בתגובה פלשו יחידות צבא מצרפת ומבלגיה בינואר 1923 לחבל הרּור , אזור עשיר במכרות ברזל ופחם , שבו היו מרוכזים מפעלי תעשייה גרמניים רבים . הגרמנים עובדי המפעלים בחבל הרּור החלו בהתנגדות פסיבית : פקידים לא צייתו לשלטונות הכיבוש , משרדים וחנויות נסגרו , עובדי הדואר והטלגרף - ובעיקר עובדי הרכבות ופועלי המכרות והתעשייה בחבל הרּור - הפסיקו את עבודתם . ממשלת גרמניה העניקה תמיכה כספית לשובתים , צעד שהיה כרוך שוב בהדפסת כסף וגרם להאצה נוספת של האינפלציה , עד כדי סחרור שיצא משליטה . בשיא המשבר הגיעה האינפלציה לכ 2 , 500- אחוזים בחודש . בסוף שנת 1923 הגיע שער הדולר ליותר מארבעה מיליארד מארק ! בשל האינפלציה המסחררת קיבלו העובדים את שכרם מדי יום , ואחר כך אפילו פעמיים ביום . ערך המטבע צנח במהירות כה רבה , עד כי בסכום כסף שבו היה אפשר לרכוש דירה בשעות הבוקר , היה אפשר לקנות בערב רק כיכר אחת של לחם . בעלי חנויות חדלו למכור סחורות תמורת שטרי הכסף חסרי הערך והחלו בסחר חליפין - החליפו מוצרים במוצרים . האינפלציה שיבשה את החיים בגרמניה . היקף המסחר ירד , והייצור הצטמצם . הכנסות השכירים , בני המעמד הבינוני , נשחקו בהתמדה - ורבים מהם הגיעו עד חרפת רעב . המשבר הקשה גרם לפשיטות רגל , והיו מפעלים שהתמוטטו בגלל קשיי נזילות , מספר המובטלים גדל - עד 3 . 5 מיליון מובטלים בדצמבר . 1923 בעלי חסכונות איבדו בן לילה את ערך כספם . אווירת ייאוש שררה בקרב האזרחים , והיא לוותה בגל התאבדויות . היטלר ניצל את האווירה הקשה ששררה בגרמניה בעקבות המשבר הכלכלי , ובנובמבר 1923 חולל את ה ּ ּוטׁש - ההפיכה שנכשלה ( עמ' . ( 105 , 91 ולטר ָרטנאּו - ( 1922-1867 ) מדינאי גרמני , בן למשפחה יהודית שהשתלבה בחיים הכלכליים והפוליטיים בגרמניה . אביו היה מייסד חברת החשמל הגרמנית . ולטר רטנאו שימש בכמה תפקידים : במלחמת העולם הראשונה היה ממונה על הייצור , ב1919- שימש כיועץ כלכלי לראש הממשלה , ומ1921- כיהן כשר החוץ . נרצח לאחר חתימת הסכם ָראּולֹו . שטר כסף בשווי 100 מיליארד מארק , 1923
|
|