|
|
صفحة: 104
חוקה חדשה לרפובליקה בינואר 1919 התקיימו בגרמניה בחירות לאספה המכֹוננת . האספה המכוננת התכנסה בעיר ו ַ יימאר לשם חקיקת חוקה לרפובליקה . חוקת ויימאר העניקה את שמה לרפובליקה כולה , והיא נקראה מעתה רפובליקת ויימאר . הרפובליקה התקיימה כ14- שנה : מקריסת השלטון הקיסרי בנובמבר 1918 ועד עליית הנאצים לשלטון בינואר . 1933 חוקת ויימאר חוברה על ידי המשפטן הּוגֹו פרֹויס . על פי החוקה , בראש הרפובליקה עמד נשיא , והוא נבחר בבחירות כלליות לתקופה של שבע שנים . הנשיא היה בעל סמכויות רחבות : הוא היה המפקד העליון של הצבא , והייתה לו סמכות למנות את הקאנצ ְ לר ( ראש הממשלה ) ואת השרים וגם לפטרם . כדי להגן על הרפובליקה הוענקו לנשיא סמכויות מיוחדות לשעת חירום : ביטול החוקה וׁש ְ ליטה באמצעות צווי חירום ללא צורך באישור הפרלמנט ואף ביטול חלק מזכויות האזרח . כנגד אפשרות שייבחר נשיא אנטי-דמוקרטי נקבע כי הַרייכסטאג ( הבית התחתון ) יוכל לבטל את צווי החירום של הנשיא . הפרלמנט הגרמני כלל שני בתים : א . הבית העליון , ַרייכסָראט , ובו נציגים מ18- מדינות גרמניה . היה זה בעיקר גוף ייצוגי . סמכותו החשובה ביותר הייתה הטלת וטֹו על הצעות חוק . ב . הבית התחתון , ַרייכסטאג , נבחר אחת לארבע שנים בבחירות כלליות , שוות ( לכל אזרח קול אחד , ( חשאיות ויחסיות , וחבריו ייצגו את המפלגות . הרייכסטאג היה המוסד המחוקק של הרפובליקה והוא גם פיקח על פעולות הממשלה . הממשלה נשענה על אמון הבית התחתון - הרייכסטאג . לנשיא הייתה סמכות לפזר את הרייכסטאג ולהכריז על בחירות חדשות . החוקה קבעה כי כדי לקבל החלטות בשאלות מדיניות חשובות אפשר לערוך משאל עם . חוקת רפובליקת ויימאר הכירה בזכויות האדם והאזרח , לדוגמה : שוויון לפני החוק , חופש הדת , חופש ההתאגדות , חופש הביטוי המצפון , הזכות לעבוד והזכות לשבות . החוקה העניקה שוויון פוליטי לנשים , והותר להן להשתתף בבחירות , בניגוד למה שהיה נהוג באותן שנים בצרפת ובבריטניה - הדמוקרטיות הוותיקות באירופה . כשהוקמה רפובליקת ויימאר בגרמניה , לא הודחה הפקידות הציבורית של תקופת הקיסרות , וזכויותיה לא נפגעו . כתוצאה מכך שירתו במוסדות הציבור פקידי מדינה רבים שלא הזדהו עם הרפובליקה ואף נמנעו מלהשתתף בטקסים רשמיים לכבודה . לדוגמה : במערכת המשפט המשיכו לכהן שופטים שמונו לתפקידם בתקופת הקיסרות , ובמערכת החינוך לימדו מורים רבים שהיו אוהדי המשטר הקיסרי הישן . בצבא , שצומצם על פי חוזה ורסאי , המשיכו לשרת אנשי סגל הפיקוד של תקופת הקיסרות , ומרביתם גילו עוינות למשטר הדמוקרטי ושאפו לחזור ולכונן בגרמניה משטר מלוכני . לכן טוענים חוקרים כי הייתה זו " רפובליקה ללא רפובליקאים . " משברים פוליטיים מחלישים את רפובליקת ויימאר כבר בשנות הרפובליקה הראשונות שרר בה פיצול פוליטי עמוק , ומנהיגיה נאלצו להתמודד עם ניסיונות הפיכה ועם טרור פוליטי . הניסיונות לחסל את הרפובליקה באו גם ממתנגדיה במפלגות השמאל וגם ממתנגדיה במפלגות הימין : הּוגֹו פרֹויס - ( 1925-1860 ) משפטן גרמני ממוצא יהודי , מרצה למשפט ציבורי באוניברסיטת ברלין . בממשלת ויימאר כיהן תחילה בתפקיד מזכיר המדינה לענייני ּפנים ואחר כך כשר הּפנים . צווי חירום - הוגדרו בסעיף 48 של חוקת ויימאר : "אם ישובשו במידה חמורה הסדר והביטחון הציבורי או שתאיים עליהם סכנה , זכאי הנשיא לנקוט את האמצעים הנחוצים להחזרת הסדר והביטחון הציבורי על כנם ; בשעת הצורך זכותו להשתמש בכוח מזוין ... בשעת חירום כזאת הוא רשאי להקפיא לחלוטין או חלקית את זכויות היסוד של האזרח" ( דייויד תומסון , אירופה מאז נפוליאון , חלק ב עמ' . ( 655 וטֹו ( בלטינית = אני אוסר ) - סמכות הניתנת לקול יחיד של אדם , מוסד או נציג מדינה , לבטל החלטה , חוק או פקודה בניגוד לדעת הרוב . עמדות קרב ברחוב בעת מרד ברית ספרטקוס , ברלין , 1919
|
|