|
|
صفحة: 88
מדוע התפתחו משטרים טוטליטריים במאה ה ? 20- המשטרים הטוטליטריים באירופה מבטאים חידוש חוקרים מצביעים על המציאות המיוחדת שהשפיעה על התפתחות המשטרים הטוטליטריים במאה ה20- דווקא . הסבריהם מציגים היבטים שונים להתפתחות הטוטליטריזם בין שתי מלחמות העולם : א . עידן הדמוקרטיה המודרנית , עידן ההמונים והמשטרים הטוטליטריים : צמיחת הלאומיות ומדינות הלאום באירופה במאה ה19- והרחבת זכות בחירה לאזרחים ( גברים ) החל בסוף המאה ה19- הגבירו את כוחם של ההמונים . השליטים נעשו תלויים בהמונים כדי להיבחר וכדי לנהל את שלטונם . המפלגות הפעילו אמצעי תעמולה מודרניים מגּוונים ָ כדי לגייס את תמיכת ההמונים . תמיכת ההמונים אפשרה לשליטים הטוטליטרים להציג את עצמם כדמוקרטים . המשטרים הטוטליטריים לא היו יכולים לעלות ללא תמיכת השכבות החברתיות החזקות . לדוגמה : תעשיינים , בעלי אחוזות , מפקדי צבא , אנשי אקדמיה וסטודנטים תמכו במשטרים הטוטליטריים באיטליה הפשיסטית ובגרמניה הנאצית . השליטים הטוטליטרים המשיכו לקיים את היסודות הדמוקרטיים : מערכת בחירות בפרקי זמן קצובים , מׁשאלי ְ ע ַ ם , חוקה ובה פירוט של זכויות האזרחים , מוסדות דמוקרטיים . אבל בפועל סולפו עקרונותיה של הדמוקרטיה : ריבוי מפלגות לא התאפשר , וזכויות האדם לא התקיימו . הבחירות ומשאלי העם לא היו אלא כיסוי לכפיית "אמת" אחת על האוכלוסייה כולה . ב . העולם המודרני והמשטרים הטוטליטריים : לדעת חוקרים , הטוטליטריזם של המאה ה20- ניזון מן השינויים שחוּו המוני אזרחים בעידן המודרני כאשר נותקו מקשרי השייכות הקודמים שלהם . היחלשות הכנסייה , התיעוש המתעצם וערעור הביטחון הכלכלי , וכן מעב ֲ ַ ר של המוני איכרים מחוסרי תעסוקה אל הערים - כל אלה ערערו את תחושת הביטחון של האנשים , ניתקו אותם מן הקשרים המסורתיים , הדתיים והכלכליים ומן ההשתייכות למעמד חברתי מוגדר . המוני בני אדם אלה , שנּותקּו מכל מסגרת , חיפשו תחושת שייכות חדשה שתעניק להם ביטחון . הם מצאו אותה בדמות המנהיג החזק ובסיסמאות החדשות , כמו - אחדות כל הפועלים , טוהר הגזע , ועליונות המדינה והאומה . המשטרים הטוטליטריים הקימו ארגונים חדשים כדי לקלוט את היחידים חסרי המסגרת , או השתלטו על ארגונים קיימים והעניקו להם מאפיינים חדשים . בטוטליטריזם ראו ההמונים דת חדשה : המנהיג והמפלגה נתפסו כמו האל ושליחיו , אספות ההמונים וההמנּונים נתפסו כפולחנים וטקסים דתיים , ונאומי המנהיגים וספריהם נתפסו כספרות מקודשת . מצעדי לפידים , תהלוכות ומפגנים שארגנו התנועות הטוטליטריות ְ סיפקו לאנשים תחושת עוצמה וגאווה . כך זכו השליטים החדשים בתמיכה נלהבת של ההמונים , שלא רק השלימו עם הכפייה שהוטלה עליהם , אלא אף קיבלו אותה בהתלהבות ותוך הזדהות עם האידאולוגיה החדשה . ג . התיעוש , הטכנולוגיה המודרנית והמשטרים הטוטליטריים : המשטרים הטוטליטריים הצליחו להגיע לרמה כה גבוהה של שליטה על האזרחים על ידי ניצולם המתוחכם של אמצעי התקשורת ואמצעי התעבורה של העולם המודרני . משום כך אפשר לראות במשטרים הטוטליטריים תוצר של העולם המודרני : בזכות התיעוש אפשרה מערכת משוכללת של מסילות ברזל להגיע במהירות יחסית למקומות מרוחקים ולהפיץ שם את דברי השליט הטוטליטרי . באמצעות אותה מערכת של מסילות ברזל - היה אפשר להעביר ולגרש אנשים ממקום למקום . הטכנולוגיה סיפקה לשליטים הטוטליטרים כלים לצמיחת המשטר : באמצעות הרדיו והקולנוע נעשתה שטיפת מוח לציבור גדול . המיקרופונים שימשו את המנהיג בכינוסים פומביים , והטלגרף , הטלפון ומכשירי ההאזנה סייעו לא רק להעברת מידע לציבור אלא גם לפיקוח הדוק עליו . ידיעת קרוא וכתוב של רבים אפשרה להחדיר אידאולוגיה ומסרים שהשלטון היה מעוניין בהם . בעזרת כלים אלו הצליחו המשטרים הטוטליטריים לפתח הזדהות עם האידאולוגיה שלהם , ואפילו עם מנגנוני הדיכוי והשליטה שבהם החזיקו . זכות בחירה לאזרחים - במאה ה19- ניתנה זכות בחירה רק לקבוצות מצומצמות - לגברים בעלי רכוש ובעלי השכלה . לקראת סוף המאה ה19- גדל מספר הזכאים לבחור בלי קשר להשכלתם ולמצבם הכלכלי . בשנת 1871 העניקה צרפת זכות בחירה לכל הגברים . בבריטניה הורחבה זכות הבחירה לגברים ב . 1884- תהליך זה התפשט לעוד מדינות באירופה : שווייץ , הולנד , בלגיה , ספרד ואוסטריה .
|
|