|
|
صفحة: 81
ד . טרור : כבר לנין , מנהיג מהפכת אוקטובר , סבר כי " הטרור הוא הדרך לשכנוע , " וכבר בראשית ימיה של המהפכה הבולשביקית חדר השלטון לכל תחומי החיים באמצעות צווים , לדוגמה : הלאמת בתי חרושת ומסירתם לניהול של חברי מפלגה חסרי ניסיון וידע בניהול מפעלים , החרמה בכוח של עודפי תוצרת חקלאית מן האיכרים , היתִרים לחיפוש בבתי אזרחים , העברת כל בתי הספר מרשות הכנסייה לפיקוח המדינה . כמו כן הוקמה משטרה חשאית ובצ ִ דּה בתי דין מהפכניים שנקטו שיטות טרור . הטרור הלך והחריף במשטר הטוטליטרי שהנהיג סטלין , וכוחה של המשטרה החשאית במשטר זה הלך וגבר , ובאמצעותה פיקח סטלין על האזרחים ועל המפלגה . בעזרת רשת מודיעין שהקימה בכל מפעל , משרד , יחידה צבאית , כפר או בית ספר ובעזרת מלשינים פיקחה המשטרה החשאית על כל הנעשה בכל מקום . לטרור היה גם תפקיד פסיכולוגי . המשטר הצטייר כארגון ה"רואה" ו"שומע" הכול , וכך הוגברה ונשמרה הטֹוטליּות של המשטר . בהוראת סטלין רדפה המשטרה החשאית בסיוע מלשינים את מי שנחשדו כמתנגדים פוליטיים . המשטרה החשאית ביצעה מאסרים המוניים ושלטה במחנות המעצר שבהם נעצרו במהלך ה"טיהורים" כ12-10- מיליון אסירים . ה"טיהורים" שביצע סטלין כוונו הן נגד מתנגדיו הן נגד תומכיו . הצעד הראשון בכיוון זה במדיניות ה"טיהורים" היה רצח קירֹוב בדצמבר . 1934 קירוב היה מזכיר המפלגה בלנינגרד , והוא נהנה מאהדה רבה במפלגה ונחשב לנואם מוכשר . הטרור שהנהיג סטלין התבטא גם במשפטי ראווה שהחלו ב1936- נגד חברי מפלגה בכירים . במשפט הראווה הראשון הועמדו לדין 16 ממנהיגי המהפכה שהוגדרו כ"אויבי העם . " הם הואשמו בבגידה במהפכה ובריגול . משפט הראווה התבסס על הודאה פומבית של הנאשמים באשמה , הודאה שעליה חתמו עוד לפני המשפט , ובהבעת חרטה על מעשיהם . " הודאות" אלו נגבו מן " הנאשמים" בעינויים , באיומים על בני משפחותיהם ובהבטחות שווא . במסגרת החקירה ּ פותּו הנאשמים להעלות האשמות דומות נגד חברי מפלגה אחרים . בסופו של דבר הוצאו הנאשמים להורג , אך רובם ראו עצמם עד הרגע האחרון בנים נאמנים למהפכה . במשפטי הראווה הועמדו למשפט בעלי תפקידים בכירים במפלגה , כמו : זינֹובייב , קמנייב , וּבּוכִרין , וגם מפקדי הצבא האדום וקציניו שהואשמו בריגול לטובת גרמניה ויפן . ה"טיהורים" כוונו גם נגד מדענים , סופרים ואמנים . אף על פי שהמשטרה החשאית היא שהוציאה לפועל את פעולות הטרור , לבסוף הופנה הטרור גם נגד אנשיה . כך הקיפו " הטיהורים" מיליוני בני אדם וחיסלו כל מוקד כוח שיכול היה לגלות עצמאות או להתנגד לתכתיביו של סטלין . פעולות הטרור בוצעו גם בגּולאגים - מחנות העבודה . האסירים הועסקו בעבודות כפייה בתעשייה , בסלילת כבישים , בהנחת מסילות ברזל ובכִריית פחם ומתכות . מחנות העבודה שימשו כמסגרות ל"חינוך מחדש" באמצעות עבודה . תנאי החיים בגּולאגים היו קשים ביותר - האסירים סבלו רעב , מחלות ותנאי אקלים קיצוניים . במסגרת הטרור שהנהיג סטלין ביצעה המשטרה החשאית מאסרים והגליה של קבוצות אתניות שחיו בתוך ברית המועצות . כך לדוגמה הוגלו פולנים , כורדים , צ'צ'נים וטטארים ממקומות מושבם לאזורים מרוחקים . גרגורי זינֹובייב - ( 1936-1883 ) ממייסדי המפלגה הבולשביקית וממקורבי לנין . ממוצא יהודי . לאחר מות לנין נמנה עם הנהגת ברית המועצות . בוויכוח בין טרוצקי לסטלין - תמך בסטלין , ואולם כאשר סטלין התחזק ולא נזקק עוד לתמיכתו , סולק זינובייב מן המפלגה , הואשם בפעילות אנטי-מהפכנית וברצח קירֹוב . הוצא להורג ב . 1936- לב בוריסוביץ' קמנייב - ( 1936-1883 ) חבר המפלגה הבולשביקית וממקורבי לנין . ממוצא יהודי . מילא תפקידים מרכזיים במפלגה . לאחר מות לנין תמך בסטלין , ואולם לאחר שסטלין התחזק ולא נזקק לתמיכתו , הודח מתפקידיו . ( 1926 ) נעצר בחשד לרצח קירוב , תכנון רצח סטלין וקיום קשרים עם גרמניה הנאצית . הוצא להורג ב . 1936- ניקולאי איוונוביץ' ּבּוכִרין - ( 1938-1888 ) מנהיג קומוניסטי . היה מתלמידיו של לנין , אבל חלק עליו בכמה נושאים . בעת מלחמת הירושה שלאחר מות לנין - תמך בסטלין . כאשר יצא נגד תכניותיו של סטלין בשאלת תכניות החומש בחקלאות , החל סטלין לחשוד בו והרחיקו . במסגרת ה"טיהורים" נשפט ב1938- והוצא להורג . כרזה : הפועל הסובייטי בחקלאות ובתעשייה
|
|