פעילות ציונית במדינות אגן הים התיכון

صفحة: 61

פעילות ציונית במדינות אגן הים התיכון יהודים מעטים מצטרפים לתנועה הציונית הציונות , התנועה הלאומית היהודית , נולדה באירופה בשלהי המאה ה , 19- ובראשית דרכה ביקשה לפתור את מצוקתם של יהודי מזרח אירופה . יהודי מדינות אגן הים התיכון לא היו במוקד המחשבה והפעילות של מנהיגי התנועה הציונית , והשפעתה של הציונות על היהודים בארצות אלו בראשית דרכה - הייתה מוגבלת . בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה גברה השפעת התנועה הציונית בקהילות היהודיות בארצות אגן הים התיכון . כמה גורמים הובילו לכך : ההתעוררות הלאומית של עמי אגן הים התיכון , תהליכי המודרניזציה במדינות אלו , וקשיי ההשתלבות של היהודים בחברה הכללית . גורמים אלו היו דומים לגורמים שהובילו לצמיחתה של התנועה הציונית באירופה בשלהי המאה ה . 19- יהודים באגן הים התיכון קיימו עצרות הזדהות עם הציונות , והיו כאלה שהחליטו לעלות לארץ ישראל בהשפעת אירועים מכריעים , לדוגמה : הצהרת בלפור בשנת 1917 ומתן תוקף חוקי ובינלאומי להצהרה ב , 1922- כאשר חבר הלאומים אישר את כתב המנדט על ארץ ישראל . ואולם הציונות המשיכה להיות בעיקר תופעה אירופית . לטענת החוקרת הגר הלל , העילית היהודית במדינות אגן הים התיכון שמרה בדרך כלל על זיקה רוחנית לארץ ישראל . זיקה רוחנית זאת הושפעה בעיקר מן המסורת הדתית , אבל בחיי היום-יום השתדלה העילית היהודית לחזק את היאחזותה במדינה שבה חיה ולהשתלב בחיי הכלכלה , בחברה ובתרבות המקומית . לפעילות ציונית הצטרפו בני המעמד הבינוני . הם דחו ניסיונות של השתלבות בתרבות הקולוניאלית האירופית או בתרבות הערבית המקומית , וביקשו להמשיך ולשמור על המסורת והתרבות היהודית . לפעילות ציונית פנו גם צעירים - תלמידי בתי ספר תיכוניים וסטודנטים - ולעתים פנו אליה גם בעלי מקצועות חופשיים . בתוניסיה , לדוגמה , נודע עורך הדין אלפרד ולנסי , שכתב מאמרים בעיתונות על הציונות , וב1906- יצא לאור בתוניסיה ספרו על הציונות . בעיראק התארגנו צעירים בקהילה היהודית לפעילות ציונית . הם הקימו מועדונים חברתיים ובהם לימדו עברית וקראו ספרים ועיתונים עבריים . קשריהם עם התנועה הציונית התמקדו באיסוף תרומות . השבועון היהודי אל-מצּבאח ( המנורה ) פרסם בעמודיו מידע על הנעשה בארץ ישראל ובתנועה הציונית . בבתי הקולנוע בבגדאד , שהיו בבעלות יהודית , הקרינו יומני חדשות ובהם תמונות מארץ ישראל - מן ההתיישבות הכפרית ומן הערים . המזדהים עם הציונות בעיראק למדו עברית בעזרת מורים שהגיעו מארץ ישראל , תרמו לקרנות ארצישראליות - ומעטים אף עלו לארץ ישראל . רבנים גילו אהדה לציונות , והיו מי שראו בה ראשית גאולה ואמצעי להתמודד עם סכנת החילּון וההתבוללות . דוגמה בולטת לגישה זו הוא הרב כ'לפון משה הכהן , מנהיג קהילת ג' ְ רבה ַ , שכאמור התנגדה להתמע ְַ רבּות ולחילּון ( עמ' . ( 57 הרב כ'לפון משה הכהן פעל לחיזוק הדת בקרב צעירי ג'רבה , ובציונות ראה גורם שעשוי לבלום את ההתבוללות . הוא היה פעיל בהקמת אגודות ציוניות , ואף כתב על הקמת מדינה יהודית מודרנית המבוססת על הדת . תעודה עיקרי הציונות , הרב כ'לפון משה הכהן ( קטעים ) הנקודות המרכזיות אשר שומרות על קיומה [ ... ] של כל אומה ואומה : ארץ . כי בהיות ל ְ האּומ ָ ה ָ ( לאּומה ) ארץ מיוחדת לה ולשמה , עוד תקווה כי ימים יבואו ותשוב לאיתנה . שפה . כי בהיות לאותה אומה שפה וניב מיוחד לה אשר בה תיׂשא ותיתן בינה לבין בנותיה , עוד תקווה לשוב אל התחייה . תורה . כי בהיות ל ְ האּומ ָ ָ ה ההיא תורה אחת ומשפט אחד לבניה ולבנותיה , תקוותה תעודדנה ( תעודד אותה ) כי עוד תהיה ּכימ ֵ י עולם ׂשָרתי בגויים ַ ּבתי במדינות . [ ... ] אלפרד ולנסי - ( 1943-1878 ) למד משפטים בצרפת ושם התוודע לרעיון הציוני . ממייסדי "אגודת ציון" בתוניסיה בשנת , 1911 נשיא הפדרציה הציונית בתוניסיה , עבר לצרפת ב1925- ונספה בשואה . כ'לפון משה הכהן - ( 1950-1871 ) רב ראשי בג'רבה בשנים , 1950-1935 נחשב לגדול רבני ג'רבה בדורות האחרונים . היה פוסק הלכה וחיבר ספרים רבים , החשוב שבהם הוא החיבור "ברית כהונה . " היה חבר פעיל באגודה הציונית "עטרת ציון" שנוסדה בג'רבה ב . 1919- ב , 1950- בעת הכנותיו לעלייה לארץ ישראל , חלה ומת .

السابق  |  التالي