|
|
صفحة: 45
בתעשייה , בחקלאות ובחינוך . בתקופת החומש הולאמו כל ענפי הכלכלה , הוטל עליהם פיקוח הדוק של השלטון והמפלגה , ובמסגרתו אורגנה החקלאות בחוות שיתופיות מודרניות וגדולות ( עמ' . ( 80 הליברליזם הכלכלי של הנא"פ חוסל , והיוזמה הפרטית נאסרה . עם הנהגת תכניות החומש הורע מצב היהודים . החוקים החדשים של ברית המועצות קבעו כי במרכזי התעשייה החדשים בברית המועצות ובמשקים החקלאיים השיתופיים יוכלו להיקלט רק בעלי זכות בחירה . זכות הבחירה נשללה מכל מי שעסק בעבר בעבודות שאינן יצרניות . מכיוון שכשליש מן היהודים עסקו לפני המלחמה במסחר או בתיווך , הם לא יכלו לקבל זכות בחירה - ומשום כך גם לא יכלו להיקלט במקומות העבודה החדשים וגם נתפסו כאויבי מעמד הפועלים , כספסרים וכמנצלים . השלטונות ניסו לפתור את המצוקה הכלכלית של היהודים באמצעות הפעלת תכניות להתיישבות חקלאית של יהודים . במיוחד בלטה תכנית התיישבות היהודים בּבירֹוּביג ָ 'אן , חב ֶ ל ארץ במזרח ברית המועצות . ( 1928 ) שש שנים לאחר פרסום תכנית ההתיישבות הוכרז בירוביג'אן חבל אוטונומי יהודי , ( 1934 ) והיידיש הוכרה כשפתו הרשמית . אף על פי כן בשיאה של ההתיישבות היו היהודים רק חמישית מתושבי החבל , והתכנית לא פתרה את המצוקה הכלכלית של היהודים . לא הגורם הכלכלי בלבד הוא שעמד בבסיס הקמת החבל היהודי בבירוביג'אן . לנגד עיניהם של מנהיגי ברית המועצות עמדו שיקולים נוספים : א . שיקולי ביטחון : הצורך ליישב את אזור הגבול המזרחי של ברית המועצות . ב . פעולה נגד התנועה הציונית : מנהיגי ברית המועצות ביקשו לפגוע בתנועה הציונית באמצעות הקמת החב ֶ ל האוטונומי היהודי . מול שאיפות הציונות להציג פתרון טריטוריאלי בארץ ישראל , שבה יצמח " היהודי החדש" העוסק במקצועות יצרניים , הציעו שלטונות ברית המועצות פתרון טריטוריאלי אחר , בגבולות ברית המועצות . בחבל אוטונומי יהודי זה יוכלו היהודים לעסוק במקצועות יצרניים . " בואו לבנות חיים קומוניסטיים בשדות ברית המועצות 1926 , " כרזת תעמולה סובייטית המבקשת להפנות את היהודי לחיים יצרניים בחקלאות תוך התנערות מאורח החיים היהודי הגלותי . מפה : 6 החבל היהודי האוטונומי בבירוביג'אן . 1 מהם היתרונות ומהם החסרונות של הקמת חבל יהודי עבור היהודים בברית המועצות ? . 2 לפי המפה - אילו תשתיות עשויות היו להקל על חיי המתיישבים בבירוביג'אן ? עם אילו קשיים היה עליהם להתמודד ?
|
|