|
|
صفحة: 44
ד . פעילות לאומית : היבסקציה נאבקה בשפה העברית , מפני שראתה בה ביטוי של לאומיות . היא הקימה מוסדות חינוך ששפת הלימוד בהם הייתה יידיש , אך היהודים מיעטו לשלוח את ילדיהם לשם בגלל התעמולה הקומוניסטית שהפיצו מוסדות אלו ובגלל רמתם הירודה . היבסקציה רדפה סופרים עבריים ואסרה הדפסת ספרים ועיתונים בעברית . ולחלופין הוציאה לאור עיתונים וספרים ביידיש . שלטונות ברית המועצות הטילו הגבלות גם על התנועה הציונית . כל משתתפי הוועידה הציונית הכל-רוסית שהתכנסה במוסקבה - נאסרו . ( 1920 ) על הציונים נאסר לכנס אספות , לשלוח מכתבים לארץ ישראל או לקבל מכתבים משם . רבים מפעילי התנועה הציונית נאסרו ונשלחו לעבודות כפייה במחנות בסיביר . ארגון החלוץ , שהכשיר את חבריו לקראת עלייה לארץ ישראל - חוסל , ( 1926 ) ופעילות " פועלי ציון" נאסרה . ( 1928 ) יהודים פעילי המפלגה הקומוניסטית נרדפו אף הם על ידי השלטון . במהלך ה"טיהורים" - מעשי הטרור של סטלין - הוגלו מרביתם למחנות עבודה בסיביר או הוצאו להורג בלי משפט . במשפטי ראווה הואשמו אמנים , סופרים ואנשי מדע יהודים בבגידה , נאסרו - והוצאו להורג . נרדפו גילויים של חיים יהודיים ונאסר על ארגונים יהודיים שמחוץ לגבולות ברית המועצות לפעול בתחומיה . בהיעדרם של מוסדות קהילה ומוסדות חינוך ובמצב של רדיפת הדת היהודית והתרבות היהודית , הלכו יהודי ברית המועצות ונטמעו באוכלוסייה הכללית . הינתקותם של יהודי ברית המועצות מן הדת וממנהגי המסורת היהודית וגם מאחיהם היהודים בתפוצות וביישוב בארץ ישראל העמיקו את היטמעּותם גם מכורח , אבל גם מרצון . נישואי התערובת הלכו והתרבו , שפת היידיש , שהייתה מזוהה במידה רבה עם עולם העיירה היהודית , נדחקה הצדה - והשפה הרוסית החלה לתפוס את מקומה בפי היהודים . שינויים בכלכלה של היהודים בברית המועצות בשנות העשרים כתוצאה מאירועי מלחמת העולם הראשונה , מן המהפכה הבולשביקית וממלחמת האזרחים , התע ְַ רע ֲ רּו חיי הכלכלה גם בברית המועצות . המדיניות הכלכלית , שהנהיג השלטון כדי לשקם את הכלכלה במדינה , פגעה במקורות הפרנסה של היהודים . במדיניות הכלכלית בלטו כמה שלבים : א . הקומוניזם הצבאי : מדיניות שהונהגה בשנים , 1921 - 1918 ובמסגרתה גויסה הכלכלה לצורכי המאמץ של מלחמת האזרחים . מפעלי תעשייה , מפעלים זעירים ועסקים בערים - הולאמו , ואיכרים נדרשו למסור לממשלה את עודפי התוצרת החקלאית במחיר סמלי . כתוצאה ממדיניות זו התמעטו הסחורות , וסוחרים יהודים שעסקו בעסקי תיווך בין העיר לכפר איבדו את פרנסתם . מצבם הכלכלי של החנוונים היהודים החמיר , ובעלי המלאכה היהודים התקשו להשיג חומרי גלם למלאכותיהם . המוני יהודים , ובעיקר צעירים , בחרו לעזוב את העיירה ולנסות את מזלם בעיר הגדולה . ואולם התכנסותם של יהודים רבים , שחיפשו מקורות פרנסה בערים מרכזיות , עורר אווירה אנטישמית , ומעשים של התעללות ורצח של יהודים הלכו והתרבו . ב . תקופת המדיניות הכלכלית החדשה ( הנא"פ : ( החל ב1921- הנהיג השלטון מדיניות של ליברליזם כלכלי מוגבל . הותרה היוזמה החופשית בתעשייה הזעירה ובחקלאות , והותר לאזרחים לסחור בחלק מתוצרתם . מדיניות זו , שהייתה סטייה מרעיונות הקומוניזם , נועדה לשקם את הכלכלה ולהחזיר את אמון האזרחים במהפכה . כתוצאה מכך השתפר מצבם הכלכלי של היהודים , דבר שגרם לגילויי אנטישמיות ולהתפשטות הטענה שרוב הנהנים מן ההקלות הם יהודים , ש ּ כונּו - הנאפ ְ מנים - והם המתעשרים העיקריים מן הליברליזם הכלכלי . ג . תכניות חומש : החל ב1928- אורגנה כלכלת ברית המועצות על ידי תכניות חומש , תכניות המיועדות לתקופה של חמש שנים . בתכניות אלו הוגדרו יעדים החלוץ - ארגון שנוסד ב1917- ברוסיה והתפשט לאחר מלחמת העולם הראשונה לקהילות היהודים במדינות אירופה ואף לארצות הברית ולארצות האסלאם . ב1921- נוסדה "ההסתדרות העולמית של החלוץ . " מוסדות התנועה הציונית תמכו בסניפי תנועת החלוץ . חברי החלוץ הכשירו את עצמם לעלייה לארץ ישראל בחוות הכשרה מיוחדות . יוסף סטלין - ( 1953-1879 ) מנהיג ברית המועצות בשנים . 1953-1929 היה בן למשפחה ענייה מגרוזיה . שמו המקורי היה יוסף גוגאשווילי , והוא אימץ לעצמו את הכינוי "סטלין , " שפירושו - איש הפלדה . בזמן מהפכת אוקטובר עמד לצדו של לנין , ואחר כך מינה אותו לנין לשר לענייני מיעוטים לאומיים . ב1922- נבחר למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית , ומאז צבר כוח בהתמדה . נודע באכזריותו ובמשטר הטרור שהנהיג במדינה . אחד מהישגיו הגדולים היה הניצחון על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה . רק לאחר מותו החלו לבקר את מדיניותו ולחשוף את פשעיו כלפי עמו .
|
|