|
|
صفحة: 34
זהות יהודית , זהות לאומית וביטויים של אוטונומיה תרבותית היהודים מתלבטים בשאלת זהותם כמו כל מיעוט לאומי המתלּב ֵ ט לגבי לאומיותו ומקומו בחברת הרוב שבה הוא חי , התל ּבְ טּו גם יהודים בשאלת מרכיבי זהותם הלאומית . היהודים התמודדו עם שאלות מן הסוג הזה : • מהו השילוב הראוי בין תרבותם היהודית לבין התרבות המקומית של המדינה שבה חיו ? • מדוע אין סתירה בין דרישתם לאוטונומיה תרבותית לבין נאמנותם למדינה שבה חיו ? • האם נאמנותם למדינה אינה נפגעת בשל שאיפתם לקיים את תרבותם הלאומית ולייחל להקמת מדינה יהודית נפרדת ? מהתמודדות עם שאלות כאלה היו פתורים יהודים מתבוללים ויהודים ( בעיקר במערב אירופה ) שראו עצמם כבני הלאום של המדינה שבה חיו ולא כחלק מן הלאום היהודי . יהודים אלו הגדירו את עצמם גרמנים בני דת משה או צרפתים בני דת משה . במזרח אירופה הייתה ההתבוללות מועטה יחסית לזו שבמערב אירופה . ליהודי מזרח אירופה הייתה זיקה חזקה לדת ולתרבות היהודית , ורובם המכריע לא נטה להפריד בין הזהות הדתית היהודית לבין הזהות הלאומית היהודית . עם זאת , גם במזרח אירופה היו קבוצות קטנות של יהודים , שראו את עצמם פולנים בני דת משה או הונגרים בני דת משה . הנהיגה אותם בדרך כלל שכבה דקה של משכילים ובני השכבות המבוססות מבחינה כלכלית . יהודים שהגדירו את עצמם כך קיוו להשתלב בעם שבקרבו חיו , בדרך כלל כאזרחים שווים על פי החוק . היהודים בפולין : בין קבוצה לאומית נבדלת לבין שאיפה לשוויון זכויות המפלגות הציוניות בפולין היו אמנם מאוחדות סביב הפתרון הלאומי בארץ ישראל , אבל ראו בהבטחת זכויות המיעוט היהודי בפולין את מטרתם הקרובה ביותר . משום כך תמכו בדרישה למתן אוטונומיה לקהילה היהודית , וחשבו שבמסגרתה יהיה קל יותר לארגן את הפעילות הלאומית . את הנאמנות " הכפולה , " גם למדינה שבה חיו היהודים וגם לרעיון המדינה היהודית , הסבירו בכך שארץ ישראל איננה יכולה לקלוט את כל היהודים , ולכן על הציונים לטפח את האוטונומיה הלאומית במקום מושבם , תוך נאמנות למדינה שהעניקה להם אוטונומיה זו . כל זאת - עד שהזמן יתאים לעלייתם לארץ ישראל . פעולות מפלגת הציונים הכלליים , המפלגה הגדולה ביותר בקרב יהדות פולין בראשית שנות העשרים , מעידות כי רוב יהודי פולין התכוונו לגישה המשלבת נאמנות לפולין עם דרישה לאוטונומיה תרבותית . מפלגת הציונים הכלליים הכריזה כי יעדּה הסופי הוא הקמת י ׁ ּות לאומית נפרדת ֲ ליהודים בארץ ישראל , אך בפועל התמקדה בנושא זכויות היהודים בפולין . גם מפלגות ציוניות אחרות , לדוגמה - המזרחי , הצטרפו אל הציונים הכלליים בדרישה לממש את זכויות היהודים על פי חוזה המיעוטים . הציונים הכלליים - שם שניתן לחוגים ציוניים במסגרת התנועה הציונית , שלא היו חברים במפלגה כלשהי . מפלגה זו ביקשה להגן על המשק הפרטי ודגלה ביוזמה חופשית וכלכלה חופשית . מנהיגה בפולין היה יצחק גרינבוים ( עמ' . ( 24 המזרחי - מפלגה ציונית דתית שפעלה במסגרת הקונגרס הציוני מאז . 1902 בראשה עמד הרב יצחק יעקב ַריינס . המזרחי , בראשותו של ריינס , תמכה בציונות המדינית ובתכנית ּבזל , ( 1897 ) וקראה לקיים את החלטות הקונגרסים הציוניים ולהפיץ את הרעיון הציוני . ריינס ראה בעלייה לארץ ישראל את קיום מצוות יישוב ארץ ישראל , שנחשבה בעיניו ל"מצווה הׁשקּולה ( ׁשווה ) כנגד כל המצוֹות . " לפי תפיסת המזרחי , עם ישראל , תורת ישראל וארץ ישראל הם שלושה יסודות המשלימים זה את זה . לאחר מלחמת העולם הראשונה הועבר מרכז המזרחי לארץ ישראל . שעון , ורשה , פולין מצדו האחד - משה רבנו ולוחות הברית , מצדו האחר - השעון ובו אותיות א"ב במקום ספרות . חייל גרמני שדד את השעון בגטו ורשה , וחייל מבעלות הברית מצא את השעון כשהגרמני נפל בשבי . השעון מבטא את טיפוח הזהות היהודית בפולין .
|
|